המשמעות האמיתית

פסח עבר , החודש נותרו יום השואה , יום הזיכרון ויום העצמאות הצמוד אחריו. עצב ושמחה בסמיכות, שלובים זה בזה כמו ין ויאנג כמו החיים עצמם.

החג עבר נפלא, אירחנו את המשפחה המורחבת ביום החג ובערב החג השני. התפריט היה נפלא נוספו עוד מספר מנות להיצע והקינוח הנבחר בסופו של דבר היו פירות טריים לצד עוגת מוס שוקולד (פרווה) שהייתה טובה ועוד מיני עוגות פסח תוצרת בית.

היום המימונה, עדיין לא אכלתי חמץ, למרות שאוהב פחמימות אני, לחם טרי, לחמניות ושאר בצקים אפויים, עושים לי את זה. כמו גם פסטות למיניהן על כל סוגי הרטבים המצטרפים אליהן. טוב, מכאן זה ברור שלא נכחנו בשום חגיגת מימונה לא במוצאי החג ולא היום.

בעבודה בשלב זה שקט, הקורס שרציתי לפתוח בנושא "ביקורת מזון ומשקאות" יורד מהפרק בעקבות מיעוט נרשמים. התקופה הזאת לא טובה לתחום הייעוץ העסקי והביקורת, עסקים מנסים לחסוך ולשמור את רמת ההוצאות שלהם נמוכה, למרות שמבחינה כלכלית ועסקית היה עדיף להם להשקיע בייעול התפעול, מניעת זליגות ובזבוזים, הידוק הביקורת והדרכת עובדים.

אני לא שוקט על השמרים וכבר מתפתחים כיוונים חדשים שמבטיחים עיניין ורווחים, אבל אלה עדיין לא באים לידי מימוש בטווח הקצר.  

עינת (אישתי) טסה הלילה לניו-יורק, היא תשהה שם עד יום שישי הבא. ענייני עבודה שהיא הצליחה לשלב יחד עם פגישה עם חברת ילדות שלה שלא ראתה כבר עשרים שנים. ההתרגשות רבה והעומס הוא רב. גם פה היא עמוסה בעבודה ועכשיו נוספת לה גם העבודה בניו יורק. לא שהיא מתלוננת, זה כיף לעבוד והיא אוהבת את העבודה.

עומס בעבודה נותן לנו את הביטחון היחסי, כל עוד יש עבודה, עומס ועיניין אז הכל בסדר. רצוי כמובן שהעבודה גם תתגמל כראוי ואז הכל נפלא. כל מי שמשקיע בעבודתו ואוהב את מה שהוא עושה, זה מתבטא בתוצרים שלו. אפשר לראות את ההתקדמות ואת האיכות של העבודה וזה גורם לסיפוק רב, ללא קשר איזו עבודה בדיוק עושים.

מחר אור, טל ואביב חוזרים לביה"ס. אני אצטרך להתמודד עם ההשכמה שלהם לבד בשבוע הקרוב. מקווה שזה יעבור בקלות. אתמול שוחחנו על הנסיעה של עינת, אור וטל תיארו את סצנת החזרה שלה:

"בטח שאמא תחזור היא תמצא את כל הבית הפוך. שאריות של פיצות על השולחן, בקבוקים מתגוללים על הרצפה. ערימות של בגדים וגרביים בכל רחבי הבית. כמו איזו דירת רווקים פרועה"  התפקעתי מצחוק, מה שהדימיון והסרטים מעוללים לנוער של ימינו.

עוד חודש של חגים (ואוכל) אחרינו, המנגל המסורתי של יום העצמאות מחכה לנו בסיבוב. (יחד עם ההורים שלי ואחי, אחיותיי ובני משפחותיהם).

המשקל הולך ונערם, מערכת העיכול מועמסת בשלל מטעמים ועובדת קשה. כבר אמרנו שעובדים קשה ואוהבים את מה שעושים, אז נהנים.