המשמעות האמיתית

פברואר, החודש השני בעשור השני של האלף השלישי. הרבה דברים קרו מתחילתה של שנה, מתחילתו של עשור. אירועים שגזלו לא מעט מזמני.

חדשות, יש הרבה. הימים עוברים בקצב מטורף. הספקתי להיות שבוע בלונדון ולחזור, עינת הייתה כמעט שבועיים בניו יורק, ובין לבין היינו פה.

אור קיבל את המנילה הצבאית שלו. הוא מיועד לתפקיד בחילות השדה הקרביים. כמובן שהבחירה במסלול קצונה היא לא עיניין של שאלה. ההתלבטות היא בין צנחנים (מגלן) למשהו אחר שעדיין לא ברור. למעשה שום דבר מלבד צנחנים לא נראה לו, מקווה שהוא יקבל את מה שהוא רוצה.

אני מביט עליו ורואה איך לנגד עייני הוא הופך מילד לבחור, ואני מתרגש עמוק בפנים. השבוע הייתי באירוע לחיילים , והפעם בגדוד 13 גולני. ראיתי את החיילים הצעירים, וראיתי בעייני רוחי את אור, על מדים והתרגשות רבתי אחזה אותי. עוד מעט (ביולי הקרוב) אני אוכל לאמץ את הפלוגה שלו, ללוות אותו במסלול , אני נזכר בימים אחרים. ימים שאני הייתי שם בין החיילים עם המורלים, והרעל, וגאוות היחידה. יחד עם זה, בקרוב אני אצטרך לתת לאור, להיות שם. כשאני לא עומד מאחריו, מעניק לו עיצה, תמיכה, חיבוק.

עוף גוזל, פרוש את הכנפיים , עוף גוזל, חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך,רק אל תשכח, יש נשר בשמיים, גור לך. אני יודע שככה זה בטבע, וגם אני עזבתי קן, אבל עכשיו כשבא הרגע,
אז מחניק קצת בגרון,  אבא מחכה לך בזרועות פתוחות ועיניים לחות.

לא יוצא לי לכתוב פה הרבה, ורוב הקוראים לא טורחים להגיב. אני מבין, גם לי לא יוצא להגיב בבלוגים שאני קורא, ואני קורא. למרות שאמרתי לעצמי שאכתוב לעיתים תכופות יותר, לא תמיד אני מתפנה לזה. מבחינתי הסיבות טובות. העבודה חזרה למסלולה, יש התפתחויות והמצב מעודד. אבל הזמן לוחץ וזולג מבין האצבעות.

החודש, טל חוגג יום הולדת ב 26 בפברואר הוא יהיה בן 16 . הגיל המקסים הזה. גם הוא כבר חושב על הצבא, ממשיך בלימודי הגיטרה ומחכה לרגע בו יוכל להתחיל ללמוד נהיגה.

לפעמים כשאני מסתכל על הילדים, זה שם אותי לרגע בגיל שלי. אבל כבר אמרנו שהגיל הוא רק משהו כרונולוגי ואני הרי עדיין אי שם בשנות ה20 המאוחרות. טוב מקסימום 30 .

אביב ממשיכה עם שיעורי פיתוח הקול, ובקרוב תתחיל גם עם שיעורי הריקוד אחרי הפסקה שלקחה לעצמה מהשנה שעברה.

עינת עושה חייל בעבודתה, (ניו יורק זה חלק מהעבודה) אולי בנסיעה הבאה אני אצטרף אליה ונמשיך משם לחופשה. בזמן האחרון כל הנסיעות שלנו הן לבד ובדירוג. אז נחכה למזג אוויר יותר נוח, ונעשה משהו בשביל שנינו.

זהו , גם פסח מתקרב, והשנה מוקדם מהרגיל. איפה נחגוג? עדיין לא ידוע. עם חמתי, או עם הוריי. זה ייסגר בימים הקרובים. ובנתיים שולח לכם מילים של ברכה, מילים שאני לוקח איתי תמיד כצידה לדרך, לכל מקום אליו אני הולך: התמדה, אהבה, סבלנות, שמחה, שפע, הצלחה.