המשמעות האמיתית

מחציתו של יולי עברה, החופש הגדול בעיצומו ותחושה בלתי מוסברת מתחילה לפעפע בעורקיי. זורמת לאט לאט במעלה חוט השדרה מגיעה להכרה. לא לוקח לי זמן רב להפנים את המסר. חופשה, אני זקוק לחופשה.

מיד צפים בי תמונות מהחופשות האחרונות, מסע השורשים בקיץ שעבר שעשה לי כל כך טוב. יגיע היום בו אני אכתוב עליו. על התחושות , המראות והחוויות. יום יבוא ואני אחזור עליו עם הילדים שלי.

אבל בנתיים אני עסוק בציפייה לחופשה הבאה, חופשה קצרה עם הילדים שמחכים בקוצר רוח לנסוע, ולבלות. אור לפני הגיוס, טל ואביב לפני שנת הלימודים הבאה.

יש משהו בחופש שרק המחשבה עליו גורמת לך להיות יותר רגוע, לקבל את מעמסת היום יום באהבה וכל זאת בידיעה שבקרוב תוכל להתנתק מעט, תוכל לאפשר למחשבות ולטירדות להמתין בסבלנות עד שתחזור. איזה כיף.

בנתיים העבודה ממשיכה בקצב שלה ואני שואל את עצמי כל יום, מה עשיתי היום כדי לקדם אותה. שאלה חשובה, ללא ספק. יכול להיות שאני יתחיל לעדכן מידי יום את הפעולות שעשיתי באותו היום על מנת שזה ידרבן אותי לעשייה. כשיש עבודה והכל מתנהל על מי מנוחות, קל להיכנס לשאננות, וזו רעה חולה של כל עסק.

אסור לתת לעצמנו הנחות, תמיד צריך להסתכל קדימה. לייעול וחיסכון בהוצאות יש גבול, לצד של ההכנסות, אין שום גבול. תמיד צריך לשאוף להגדיל את כמות העבודה אותה אנחנו משקיעים על מנת שנוכל לראות את הגידול בהכנסות.

אור ממתין לגיוס, זה יקרה בנובמבר. עד אז הוא עובד בתור מלצר באחד מבתי המלון. הוא מתכנן לנסוע עם חברים עוד לפני הגיוס להופעה של U2   באתונה. חוויה לכל החיים.

טל מעביר את הזמן במחומש אינסופי של חדר הכושר, ניגון בגיטרה, משחקי מחשב/סוני, חברים ושינה.

אביב נסעה היום לאילת עם משפחה של חברתה סיוון, הם נסעו למלון רויאל ביץ ומתכוננות לבלות ולהינות. היא מחכה כבר לחופשה המשפחתית.

עינת עובדת כרגיל שעות אינסופיות, בשבועיים האחרונים באופן נדיר יצא לנו להיפגש בצהריים כשהיא העבירה סדנאות במסגרת העבודה שלה באחד מבתי המלון בהם אני עובד. זה היה מרענן ונחמד.

סנו מתאושש לאיטו מניתוח פריצת הדיסק אותו עבר, כן אני יודע, ראיתי את סימני התמיהה על פניכם, גם לכלבים יש פריצת דיסק. זה לחץ לו על עמוד השידרה ושיתק את שתי רגליו האחוריות. אחרי הניתוח הוא מסוגל לעמוד על רגליו, הוא לא סובל מכאבים, והוא הולך תוך כדי גרירה אקראית של אחת מהרגליים או שתיהן מידי פעם. וכן זה עולה הרבה כסף. אבל כמו לבן משפחה לא היתה שום התלבטות מלבד הניתוח והטיפול שבא בעיקבותיו.

יכול להיות ששכחתי עוד כמה דברים בדרך מהעידכון האחרון. אבל אני שוקל ברצינות להתמיד בעידכונים היומיים, העיסקיים. כברת דרך ארוכה עברתי מאז שהחלטתי לפנות לדרך הזו. אפשר לראות אותה פרוסה לאורך השנים האחרונות בהן צעדתי בה. ואני ממשיך לצעוד כשבאמתחתי אותן מילים שמלוות אותי לכל אשר אפנה: התמדה, סבלנות, אמונה, אהבה, שמחה, שפע והצלחה.