הרבה זמן חלף מאז הפעם האחרונה. זה מרגיש כמו רכיבה על אופניים, אף פעם לא שוכחים. המשפט הזה יכול להתאים להרבה דברים בשבילי כרגע הוא מתקשר לכתיבה. התגעגעתי, לא ידעתי כמה עד שלא התחלתי לכתוב את השורות הללו.
הזמן האחרון עבר עליי בריצה מטורפת, קרו כל כך הרבה דברים, בחיים, בעבודה ובמרחב הוירטואלי. אני מודע לכך שאני כותב עכשיו לא למישהו מוגדר, אולי כמה מהמנויים הותיקים יכנסו ויקראו, יוודאו שזה עדיין אני ושום מהפכה לא התחוללה. אז בקיצור:
מאז החזרה מניו יורק, התחלתי פרוייקט חדש בבית מלון בירושליים וסיימתי אותו בהצלחה מרובה. כרגע בעבודה אני שוב בגיוס פרוייקטים חדשים ומתחזק את הפרוייקטים הקיימים. אתר האינטרנט נמצא במקום הראשון בגוגל בשתי קטגוריות חיפוש . פתחתי פרופיל פייסבוק לחברה בנוסף לאישי שלי והוא מונה כבר כ 1000 חברים.
עכשיו רשמית אני אבא של חייל , אור התגייס במרץ והוא באמצע מסלול ההכשרה לפני קורס מ"כים וקורס קצינים אליו הוא רוצה להגיע. טל עבר טסט בפעם הראשונה והפך לנהג הראשון במשפחה שעבר בטסט הראשון (אנחנו עברנו בטסט השני). הוא מסיים היום את בחינות הבגרות של כיתה י"א ויחל את י"ב עם סיומו של החופש הגדול. אביב סגרה את השנה עם הופעת מחול שבאחד מהריקודים קיבלה קטע סולו, והיא לפני הופעת הסיום של ביה"ס לפיתוח קול. עם סיומו של החופש היא תחל כיתה ט' האחרונה בחטיבת הביינים.
התחלתי ללמוד איטלקית, זה גורם לי הרבה הנאה ואני מקדיש קצת זמן לצחצח את הלשון בשפה נוספת , זה חשוב בייחוד שזאת שפת אימי.
את תחילתו של החופש ניצלנו לטיול משפחתי בורנה בולגריה, החופשה נחלה הצלחה, היה כיף גדול להיות עם הילדים במשך 6 ימים צמודים בכל הפעילויות, נסענו לנסבר כפר דייגים קטן הממוקם על חצי אי שמחובר ליבשה בכביש והוגדר על ידי אונס"קו כאתר מורשת לשימור. הוא ממוקם כשעתיים נסיעה מרנה לכיוון דרום. והיינו גם בטיול כפרים , ביקרנו בחווה שמייצרת דבש, שטנו על נהר , וביקרנו בבית בכפר שביצע עבורנו המחזה של הפולקלור הבולגרי כולל חתונה בכפר. היה מקסים.
זה מתחיל להשמע כמו רשימת מכולת, אני לא יודע כמה שרדו לקרוא את הכל אבל הייתי חייב בשביל הפרוטוקול שהאירועים המרכזיים יופיעו.
קרו גם הרבה דברים אחרים קטנים, חיים של יום יום שלפעמים עוברים לידנו מבלי שנרגיש. כתבתי על זה רבות זה אחד מהפחדים הגדולים שלי. לחיות את החיים מהצד, שהחיים יעברו להם כמו רכבת שחולפת על הפסים מבלי שהספקת לעלות עליה.
על הרכבת הזאת אני צריך להיות, להרגיש כל רגע לשתות, אותו עד תום. לפעמים שמזדחלת אליי התחושה שאני רק צופה מהצד ליבי נחמץ בקרבי.
עד הפעם הבאה היו שלום ותחשבו על הרכבת הזאת שנקראת החיים, היא מתקדמת ללא לאות קדימה ולא עוצרת לאף רגע, תצטרפו למסע מכל הלב.