החלטתי לכתוב, לשתף, להראות את העולם דרך העיניים שלי.
הייתי בהרבה מקומות בעולם, בתקופות שונות וחוויתי חוויות רבות. צברתי ניסיון בכל מיני תחומים, עד שגמלה ההחלטה בליבי שהגיע הזמן לממש. לפתוח דף חדש, להשתמש בניסיון וביכולת, ליצור דברים חדשים ולחיות כמו שאני מרגיש, שהייתי אמור לחיות, בערך מהזמן שאני זוכר את עצמי.
הכל החל לפני כשנתיים, עברתי את גיל 40 והתחלתי להרגיש לחוץ, בעבודה, בחיים. לא הרגשתי מסופק, פוטנציאל שלא מומש. (כמו שהמורים תמיד אמרו לאימי, אחרי עוד ביקור בחדר מורים). צברתי ידע וניסיון במגוון תחומים, אבל לא הגעתי לאן שרציתי.
חשבתי הרבה והחלטתי אני פורש מהעבודה. אני מנסה לעשות דברים אחרת.
עד לאותו הזמן, עבדתי בחברה גדולה בתפקיד ניהולי. משכורת סבירה, רכב חברה, טלפון נייד וכל התנאים הנלווים. חלומם של הרבה אנשים. אבל בפנים לא הרגשתי שלם. המשכורת לא הצדיקה את השעות המרובות, (באובר דרפט והלוואות כמו כולם)
לא היה סיפוק בעבודה, שחיקה מתמשכת וחוסר מוטיבציה כללי.
"החלטתי להתפטר"
- "אתה לא נורמלי, עם תנאים כמו שלך ומעמד, וחוץ מזה אין לך כלום, אין אלטרנטיבה אין לך משהו אחר"
אלא היו התגובות שקיבלתי, אישתי תמכה בי בהחלטה. ידענו שאנחנו נכנסים לתקופה קשה ולא ברור איך אנו עוברים אותה. אישתי אומנם סיימה את לימודיה, אבל עדיין לא מצאה מקום לעשות את ההתמחות כך שגם היא הייתה ללא עבודה. יש לנו משכנתא ו - 3 ילדים. ומה עכשיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
