שנתיים עברו, הגענו להיום עם תובנות חשובות. הדברים זורמים, הפילוסופיה השתכללה. אני מצליח להסתדר אבל מחכה לפריצה הגדולה שתגיע. אני מרגיש את זה.
יש סיפור (אמיתי) על בוקר אחד שבימי הבהלה לזהב, קנה פיסת קרקע באזור שהיו שמועות לגביו, על מנת לחפור באדמה למצוא עורק זהב ולהתעשר.
הוא יצא לשטח ואומנם מצא עורק זהב. לקח הלוואות גדולות, קנה מכונות כרייה והתחיל לעבוד. בשלב מסויים הוא איבד את העורק, המשיך לקדוח ולחפש. לקדוח ולחפש, אבל לא מצא דבר. בסופו של דבר הבוקר התייאש ונכנע. הוא מכר את המכונות והקרקע, בכסף מועט, לסוחר.
הסוחר הזמין מהנדס לבדוק את המכרה, ולפי חישוביו עורק הזהב המשיך במרחק מטר מהמקום בו הבוקר התייאש והפסיק לקדוח ולחפור. הסוחר המשיך במלאכה וגרף מיליונים.
מוסר ההשכל בסיפור הזה (אמיתי לגמרי): לעולם לא להתייאש, להכנע או לאבד את התקווה.
אל תעצרו מטר מהזהב.
ראיתי לא מזמן סרטון באינטרנט על קוף, שתנין תפס אותו בראשו בין מלתעותיו. התנין הידק את לסתו. עוד מעט הוא זוכה בארוחת צהריים. הקוף הקטן לא נכנע, הוא נאבק בידיו וברגליו, למרות חוסר הסיכוי להאבק בתנין הגדול. בשלב מסויים הצליח הקוף להכניס את רגלו לעין התנין. התנין המופתע פתח את פיו, הקוף השתחרר וחזר ללהקתו. פצוע קל, אבל חי.
מדהים, מעורר השראה.
אם אתה מאמין במשהו לך עליו עד הסוף. כל לא שתשמע לאורך הדרך, יקדם אותך בצעד לכיוון ה - כן .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
