המשמעות האמיתית

אתמול הייתי בסרט. והיה בו משפט שנחרט לי בזכרון. אולי בגלל שאני מסכים איתו בהחלט.

"אנחנו חיים בהסטוריה עכשיו" בנושא החיים וההסטוריה, אנחנו צריכים ללמוד ממנה ולהשליך על ההווה, שברגע שהוא קורה, (כמעט בו זמנית, עד שזה ממש מפחיד) הוא הופך להיסטוריה. תחשבו על זה לרגע ותראו עד כמה לא כדאי לשמור חשבונות מהעבר. ורגע לפני שעושים משהו שייהפך לפיסת היסטוריה אישית, כללית, או ציבורית נעצור לרגע ונחשוב על מנת שלא נצטרך להצטער או להתחרט על שום דבר שעשינו. וזה קשה.

שמעתי את החדשות היום ושוב נותרתי עם עצב כבד, הימים מתארכים ויחד עם המשא ומתן המדיני אני לא רואה פתרון קרוב (בנתיים). ההסטוריה היא גלגל ושיר שכתבתי במלחמה הקודמת אקטואלי מתמיד:

בארץ זרה 

לשבת בצד לשבת לבד

במקום אליו לא שייך

להיות זר מנוכר

בארץ ניכר

הארץ צָמְאַה שָתְתַה ושותה

נוזל נעורים הוא דם נערים

פרחים מעירים

באיבם נקטפו בארץ זרה

נהדפו והפכו לזרא

ורעש הדים עם הרבה רסיסים

מכה כגלים

הורס ומשמיד וכופף שיבולים

וריח נורא עולה ונישא

כמוץ עם הרוח נישא

והכל כך קורה

בארץ זרה

האופטימיות לא נגמרה. נשארתי אופטימי אבל הרבה יותר מפוכח. נקווה לימים טובים יותר.