המשמעות האמיתית

יושב במשרד, חיוך מרוח על פניי. יש לי פרפרים בבטן, בקרוב הכל ישתנה. התפנית שחיכיתי לה סוף סוף מתרחשת.

הפגישה שחיכיתי לה בקוצר רוח מזה זמן התקיימה אתמול בערב. אחרי אין ספור תיאומים, קיבלתי את הטלפון שנוכל להיפגש לשיחה קצרה. הייתי במרחק כמה שעות ממקום הפגישה, חלון הזמנים הלך והצטמצם.

להגיע בזמן, רק להגיע בזמן - חשבתי, המוח החל לעבוד, לבחון דרכי פעולה אפשריות. אם לא תצליח להגיע, אז ניפגש בעוד חודש וחצי- המילים הדהדו בתוכי, לא הייתי מוכן לחכות עוד חודש וחצי בציפייה, בחשש, בחוסר ביטחון מה יהיה? הייתי נחוש בדעתי להגיע למקום המפגש ויהי מה. 

כוח הרצון וצירוף מקרים קוסמי הצליחו להביא אותי בזמן לפגישה.שיחה קצרה עיניינית, ממצה. שיחה שתביא אותי למקום אחר.

בחודשים הבאים העבודה תהיה קשה, מספקת אני אצטרך להתמודד עם תחומים חדשים, אנשים חדשים.

אבל נראה לי שכל מה שעברתי עד היום, הניסיון המצטבר, ההחלטות שקיבלתי. כל הבחירות שלי שלא תמיד היו מובנות וההשלכות שלהן שלא הביאו לפירות מיידיים,הביאו אותי לקראת המהלך הנוכחי, לרגע הזה שחיכיתי לו. כאילו שהגעתי למקום שהייתי צריך להגיע אליו. זה כמו שזורעים גרעין באדמה, מדשנים, משקים, מסירים מזיקים. עודרים מרעננים וחוזר חלילה. ואז יום אחד מגיע ויוצא נבט צעיר עדיין ירוק. נבט שיצמח, יכה שורשים יגדל עד למאוד. איזו הרגשה נפלאה.

לא תמיד אנחנו רואים את פירות עמלינו באופן מיידי.

אסור להתייאש לעולם.

צריך לפעמים לעשות דברים בשביל הלב והנשמה ולא על מנת לקבל פרס.

צריך למצוא את הטוב בכל תהליך שעובר עלינו ללא קשר עד כמה אנחנו חושבים שקשה לנו באותו רגע.