הקיץ מתחיל להגיע לקיצו, ואיתו כל הדברים הנפלאים שהוא נושא באמתחתו. לאט לאט מגיע החורף, בצעדים כבדים עם מעיל ארוך מצמר וזקן לבן גלי וסמיך.
אני אוהב את כל העונות במידה שווה לכל עונה יש את הקסם שלה.
בקיץ יש את הים הרגוע, עם הטמפרטורה הנעימה של המים. המיית הגלים הנשברים אלי חוף עם קצפם הלבנבן. שפע של פירות קיץ מדהימים. שזיפים גדולים בצבע אדום נוטים לשחור, מתוקים עם עיקצוץ של חמיצות. אפרסקים נאים עם פלומה רכה שעסיסם ניגר וטעמם נפלא. אבטיחים אדומים, מוצקים שמשמיעים רעש פיצוח ברגע שנועצים בהם סכין ונפתחים כאילו מעצמם, שטעמם המרענן מחייה את הגוף והנפש. ענבים ירוקים ושחורים, נקטרינות, ועוד שזיפים מסוגים שונים. וכמובן כל שאר הפירות שנמצאים איתנו לאורך כל השנה. קיץ, הזמן לחופש, לבילוי עם הילדים. הזמן לצבור ויטמינים מחומה של השמש.
וכדי לא לקפח את אנשי החורף אז נזכיר את פרי ההדר העסיסיים, ואת הגשם השוטף ומרענן את הארץ מהאבק שהצטבר, מנקה את האוויר ונותן לו את הריח המופלא של אחרי הגשם. חורף שנותן לנו להתכרבל מתחת לפוך, עם כוס משקה מפנק.
פתאום הכל נהפך לירוק, ופלומה ירוקה מכסה את השדות הפתוחים ולאן שלא מביטים מלבד האפור רואים הרבה ירוק, והרגשה של ניקיון, זה הזמן של הטבע לעשות מקלחת, להתרענן, להכין את העולם לאביב, לבואה של הפריחה.
סתם הירהורים על הקיץ שמתחיל להגמר והחורף שמתחיל להגיע.
ואיזה אנשים אתם? אנשים של חורף או של קיץ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
