זהו, אחרי החגים כבר פה. צריכים לעשות את כל מה שדחינו לאחרי החגים, אין יותר תירוצים, אין דחיות. קדימה לעבודה.
העבודה הצטברה על שולחני, ובנבכי המחשב. היא לבשה צורה של ערמות של דפי נייר,שצריך לקרוא,לעבד,לתייק. אחד הדברים שאני לא מחבב במיוחד זה לתייק, תמיד לא הייתי מסודר בקטע הזה. אני שומר כל חתיכת נייר, כל פיסת מידע, כל גזיר עיתון עם ידיעה חשובה. וזה מצטבר.
משום מה הניירות רודפים אחריי, בכל מקום מונחת איזו ערימה שממתינה בסבלנות לבוא יומה. לא תמיד אני יודע למה לשייך את אותו מסמך, לאיזה תיק כדאי לסווג אותו. אבל הכל מאורגן ומסודר להפליא בראש. אני יודע באיזו ערימה נמצא כל מסמך. טוב זאת לא שיטה, צריך להתחיל לסדר.
גם במחשב צריך להשלים כמה מסמכים, אי אילו דו"חות לנתח, לעבד, להסיק מסקנות. חוויה מאתגרת.
בחוץ הגשם הראשון (אולי בעצם זה כבר השני), שוטף את האבק מהאוויר, מחליק את הכבישים. תמיד בגשם הראשון, אנשים כאילו מקבלים אותו בהפתעה,לא יודעים איך לנהוג בגשם. כאילו חושבים לעצמם - היי גשם, איך הוא הגיע, מה עכשיו, לא התכוננתי. פתאום עומסים בכבישים, החלקות, מיליון נהגי שבת.
אבל הריח, הריח של אחרי הגשם. ניחוח מדהים, כיף אמיתי.
קחו את הזמן, הסתכלו סביב, מלאו את הריאות באוויר צלול, בניחוח טרי,נקי. חייכו לעולם, והסתערו על העבודה היום, זהו אין יותר תירוצים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
