אתמול הייתי בים, בהליכה הקבועה שלי בשבת. הליכה של שעתיים (הלוך, חזור) על שפת הים כשהגלים מלחכים את כפות רגליי. מחשבותיי כרגיל נדדו, בדיוק כמו להקה של חסידות, שהגיעו לבלות איתנו את החורף, בעת שחצו את קו החוף בדיוק מעל ראשי (השתעשעתי במחשבה כמה תינוקות הביאו איתן ).
אחת המחשבות שחלפו להן היתה שיטת ההודיה, כשכמה דברים התחברו לי עם מה שקראתי פעם ב"כוחו של התת מודע" של ג'וזף מרפי. שמתי לב שיש קשר חזק מאוד בין נתינה לקבלה וכמעט בכל תחום.
תחשבו כמה דברים אנחנו מקבלים כמובן מעליהם, ולא כך הוא. נתקלתי בכמה אנשים שאני מכיר שמסיימים כל מכתב שהם כותבים במילים THANK YOU . זה מאוד מצא חן בעיניי. יש בזה המון קסם, משמעות ואנרגיה חיובית. התודה שלהם היא טבעית, מכבדת, מעניקה לך את הוקרתם אותך.
פרוייקט התודה שלי
אני מודה לזריחתה של השמש בכל יום, לטל ומטר בעיתו. לצחוקם של ילדים, לשמחת החיים.
תודה להוריי, שהביאו אותי לעולם, גידלו, חינכו, השקיעו, דואגים, אוהבים, מחזקים.
תודה לאשתי, שמקבלת אותי כפי שאני.
אני מודה לאל שהעניק לי את ילדיי המקסימים, שמפליאים אותי בכל יום מחדש.
תודה לחברים שנמצאים וחושבים ומתעניינים, תודה לכם הקוראים, המגיבים והמחבקים.
תודה לאל וליקום שמספק את צרכיי ואת השפע בחיי.
תודה לכם הנהגים שנתתם לי להשתלב בתנועה, ולכם שעצרתם ואיפשרתם לי לחצות את הכביש בבטחה.
תודה לחיילים ששומרים על גבולות ביתי.
תודה לכל האנשים הנפלאים שבעבודתם מאפשרים לי לנהל אורח חיים תקין ומספק.
כמה פשוט זה להודות, מכל הלב. עם כוונה ברורה להבעת התודה על כל מה שהחיים מזמנים ומספקים לנו.
כמה טוב זה להודות מקרב לב ולאפשר לאנשים לדעת שיש מי ששם לב למאמציהם, למרות שזאת העבודה שלהם או בגלל שלא היו חייבים.
כל אחד מאיתנו שיחשוב שגם ברגעים הכי קשים בחייו, היו ויש נקודות אור, מחזקות, מחבקות, שהשאירו אותו עם הראש מעל המים.
אני מאמין שאין מקריות בעולם, ולכל מה שקורה יש סיבה, למרות שלפעמים היא לא ברורה לנו. בכל רע יש גם טוב, "מהעז יצא מתוק". בסופו של דבר כל הדברים מתקשרים בינהם במארג הזמן ויוצרים את המרחב בו אנחנו חיים.
THANK YOU