הזמן הפנוי הולך ומצטמצם, אני עובד שעות ארוכות (ומהנות) עיקר המאמץ בימים אלה מתרכז בתחום השלישי אותו התחלתי. הראש עובד שעות נוספות, המחשבות רצות כמו רכבת שועטת במלוא הקיטור.
אני משתדל לקרוא את הפוסטים של כולם, מנסה לדחוס הכלך במסגרות של זמן שקצר והולך. לא עוצר להגיב, אבל מתעדכן וחושב, מזדהה ותומך במחשבה ובברכה.
עדיין יושב במשרד, למרות שיום העבודה החל בשעה 7 בבוקר. זהו עכשיו הכל שקט, אפשר לכתוב בשקט.
לפני כחודש כתבתי שיר חדש, זה לא משהו שאני מרבה לעשות בשנים האחרונות, אבל הרגשתי רצון לכתוב משהו חדש.
אז זה מה שיצא, אשמח לקבל את דעתכם:
סלע קיומנו
מתחת לסלע קיומנו
שוכנים ביחד הרוח והחומר
חבוקים בעבותות משתרכים
שלובים בשריגי הוויה
מכילים ומוכלים
ואין האחת בלי האחר
מתחת לסלע קיומנו
דושן המצע ביד רחבה
בכל המרכיבים העלומים
של האהבה
הוטמנו זרעי המשכיותנו
שהפכו לחלק מחיינו
מתחת לסלע קיומנו
הזדווגו הרוח והחומר
באהבה חסרת פניות
עד שהפכו לגוף אחד
שהכיל והוכל
התאחד ונברא
רונן ל. 28.11.06