המשמעות האמיתית

הרבה פעמים כתבתי על הזמן שעובר ואיך אנחנו מנצלים אותו. כל רגע שחולף בחוסר מעש לא יחזור. הזמן עובר במהירות באופן כללי במיוחד אם אנחנו מסתכלים על העבר. זמנים שעברו, הורינו שהזקינו,ילדינו שגדלו ואנחנו עצמנו שמשתנים לנגד עיננו נוכח המראה. 

אתמול הלכתי כרגיל (באחד המסלולים החביבים עליי) בים, ההרגשה הטובה שבה למלא את ליבי. שעתיים של הליכה נטו, לאורך חופי ראשון לציון, בת ים ויפו (המסלול הראשון). המחשבות המשיכו להתרוצץ כמו גלי הים הנשברים למרגלות החוף. הים היה שקט, מדוזות בודדות ניטעו בחול בפישוק איברים. אנשים הילכו על החול, רובם בבגדי חורף נוחים להליכה. קרני השמש הנעימו את ההליכה כמו גם הרוח הקלילה ששיטחה את הים.

בערב הלכתי להצגה ב"הבימה", "מועדון האלמנות העליזות" קומדיה מעולה שעוסקת בחיי אלמנות ומהות יחסיהם עם בעליהן המתים. ההצגה מעלה מספר תהיות לגבי המשך חייהן לאחר שבילו את כל חייהן עם הבעלים באהבה, נאמנות, בגידות ובחיים בכלל. צוות שחקנים מעולה: ליא קניג הנפלאה, דבורה קידר, רבקה גור, אילן דר ויעל עמית. הצגה יפה על החיים על נאמנות ועל בכלל.

עוד שבוע מתחיל, שבוע של עבודה, שבוע של הכנות מתקדמות לבר המצווה של ט' שמתקרבת בצעדי ענק, עוד 36 ימים, בדיוק חמישה שבועות. יש עוד הרבה הכנות, השבוע נוציא את ההזמנות.

שיהיה לכם שבוע טוב, ותזכרו לנצל את הזמן בנעימים ועם חיוך על הפנים.

הבנה, הקשבה, סובלנות, סבלנות, התמדה ונחישות.