המשמעות האמיתית

אנחנו מסתובבים במעגלים דיי קבועים, מידי פעם אנחנו מרחיבים את המעגל או נכנסים למעגל שמשיק אלינו. המעגלים מכילים את כל מה שסובב לנו המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת, העבודה, החברים הקרובים, הידידים, המכרים, החברים מהצבא,מהעבודה הקודמת, מבית הספר,מהאוניברסיטה.

בשלב מסוים המעגלים האלה נסגרים, עוצרים את מהלך ההתרחבות.

בתוך כל מעגל יש קשרים, אהבות, מריבות, שמחות, עצב ועוד שלל רגשות. והחיים שלנו זורמים בינהם.

לפעמים כשאני נוסע במכונית אני מסתכל על הבניינים שמקשטים את הרחובות משני צידיהם. כל בניין כזה מכיל מעגלי חיים משל עצמו. אני מביט על נוסעי המכוניות שעוצרים לידי ברמזור, על האנשים שיושבים לצידי בבית הקולנוע או בתיאטרון, על יושבי בתי הקפה והמסעדות ואירועי הספורט שלכל אחד מהם יש מעגלים משלו, ולרגע אחד המעגלים שלנו השיקו, היינו באותו מקום, באותו הזמן וחווינו את אותן חוויות.

לרגע אחד נפגשנו, הקופאית בסופר, המוכר בחנות, המנקה בבניין, הדוור, מחלקת העיתונים, המתדלקת בתחנת הדלק. לרגע אחד המעגלים שלנו השיקו, לפעמים ללא מודע. אולי החלפנו מספר מילים, או עיננו ננעלו לשבריר של שניה.

אין שוני בין המעגלים, בין הרצונות, הצרכים, המאוויים, הרגשות. ההבדל היחידי נמצא בתפישה העצמית, ובגובה (בכוח) השאיפות שלהם.

נקודה למחשבה, מחשבה שמידי פעם נודדת אליי ממחוזות אחרים. אז תהיו טובים ותחשבו על זה. ובפעם הבאה שאתם פוגשים אנשים זרים תחייכו אליהם, החיוך יחזור אליכם וימלא את ליבכם בשמחה.

שיר אהוב עליי מתנגן ברדיו My immortal   של Evanescence וזה משלים את ההכנות שלי לשבת, יחד עם כתיבת הפוסט הזה והמשך שגרת יום השישי שלי.