יושב במשרד, מסביב ערמות של ניירות פזורים, מחכים לתורם להתמיין. מי לתיוק, מי להתייחסות ומי להעברה להנהלת החשבונות. כמעט וטובע בניירת, אספן כפייתי של כתבות ומידע שאולי יהיה להם שימוש ואולי לא. לפעמים ההרגשה שמרוב יער לא רואים את העצים מחלחלת אליי, או אז, אין לי כוח לגעת בשום נייר. שימתינו בסבלנות ליום שיהיה לי כוח, או רצון להתעסק איתם ולשלוח כל אחד מהם למקומו. סביר להניח שחלק גדול יימצאו את מקומם גם בפח ואז באמת יהיה חבל על יערות הגשם שהקריבו את מיטב עציהם, לייצור כמויות הנייר שמסתובב סביבי.
נדנדת מזג האוויר ממשיכה בטלטלותיה, מתעתעת בכל החזאים. אתמול במהלך היום עוד הספקתי לצעוד על חוף הים, להשלים את קריאתו של הספר התורן, ממש על קו המים ובערב ההתקררות הייתה מהירה וגשמי ברכה שטפו את הארץ. אני אוהב את הנדנדה הזאת, כך יוצא שאני רוקד בשתי חתונות.
עומס הפגישות שארגנתי, בתקווה שיביאו את התוצאות המיוחלות, אינו מאפשר לי לכתוב באופן רציף. אני כותב בחופזה, בין לבין. מתעדכן ביתר הבלוגים החביבים עליי, מתעניין בשלומם של הכותבים שהפכו לחלק מחבריי הוירטואליים. לחלקם אני משאיר סימן שהייתי, ולכולם אני מתנצל על חוסר השארת תגובות או סימנים שביקרתי. מקווה שתסלחו ותבינו.
היום גלגלתי בראשי את הרעיון להוציא לאור אסופת שירים שכתבתי , שאת חלקם העליתי פה, בבלוג. אני לא יודע איך לעשות את זה בצורה המיטבית ואם כדאי בכלל. אני רואה את הספר בדמיוני, למרות שתמיד חשבתי שאכתוב ספר פרוזה, למען האמת גם התחלתי לכתוב, הרעיון המרכזי והפרק הראשון. אבל שוב הזמן והשקט שחסרים, מעכבים את הכתיבה.
השבוע אני מציב את המילים סבלנות, התמדה, סדר, נחישות, אמונה ואהבה בראש סדר העדיפויות וחולק אותן איתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
