המשמעות האמיתית

אן היקרה,

מהרגע שהופעת בחיי, אני לא יכול לחשוב על שום דבר אחר. האוכל איבד מטעמו, היסמין איבד מריחו. לקחת איתך את ליבי, הסתרת את השמש מעיניי.

מחכה לרגע שאראה אותך שוב, שאוכל לחזור למסלול החיים לעוד כמה רגעים. שאוכל לצרוב את דמותך בבסיס זיכרוני. כדי שאוכל להחיות את רחשי ליבי והרגשתי. בקרוב  תהיי שלי לתמיד.

לרגע, חשבתי שהשמיים נפלו

                                    פרפרים ריחפו בבטני

                                                משאלותיי התגשמו

                                                השמש מילאה את ליבי

                                                הפצעת לרגע לחיי

                                    כחמה בשחר חדש

                                        הארת את אפלת עולמי

                                                את, המענה לתפילותיי

                                                שוב לא אהיה בודד עוד לעולם

בהרבה אהבה

המכתב לא היה חתום. דקות ארוכות בהתה אן במילים, בכתב המושלם המסולסל שלרגע חשבה שהוא שלה. היא חייכה לעצמה וחיבקה את המכתב. הוא כל כך מתוק, רומנטי ומאוהב. הוא לא מסתפק בהקראת שירים בטלפון, הוא שלח לה גם מכתב.

צלצול הטלפון החזיר אותה למציאות. זאת הייתה השעה ששון בדרך כלל צלצל, השיחה לה חיכתה מידי יום. היא הרימה את השפופרת בלב שמח, מלא ציפייה.

מהעבר השני של הקו נשמע קולו של שון, בחיר ליבה "היי מתוקה, מה שלומך? התגעגעת?"

"היי שוני, חומד. בטח שהתגעגעתי, חיכיתי כבר לשמוע את קולך. אבל זה כבר לא מספיק, אני מחכה כבר שתחזור."

"הו מותק, גם אני מאוד מתגעגע, הועידה נגמרת בעוד שבוע, נראה לי שאני אוותר על היום האחרון ואחזור כבר ביום חמישי הבא. מבטיח לך שהנסיעה הבאה שלנו תהייה ביחד לירח הדבש"

"אוהבת אותך" דמעות החלו להציף את עיניה

"אוהב אותך, נשמת חיי, מאור עיניי. אממממ אם רק היית לידי עכשיו"

"אני כבר מדמיינת, שוני. והמכתב ששלחת לי מקסים, בדיוק קיבלתי אותו. אני אשמור אותו עליי עד שתחזור".