בזמן האחרון לא היה לי זמן לכתוב. הייתי עסוק במגוון נושאים בעבודה ומפאת חוסר הזמן שחמק מבין אצבעותיי, העליתי את הסיפור שכתבתי "מבט אחד חטוף" בחלקים. את החלק האחרון העלה לבלוג בסוף השבוע.
מקווה שאהבתם את הסיפור עד עתה. נכנסתם לתמונה ולסצנה. אהבתם את התיאורים. לא פשוט היה לכתוב את הסיפור הזה. כולו מהדימיון, ללא קשר למציאות. למרות שאני מאמין שסיפורים כאלה אכן יכולים לקרות.
ניסיתי לבנות דמויות אמינות, מציאותיות, חיות. שהתעוררו לחיים מבין השורות. שיעוררו מחשבה, הזדהות, אמפטיה. מקווה שהצלחתי.
מזג האוויר שמתדפק על חיינו מעודד למרות הקור השורר. המשקעים משפרים את מאזן המים שנמצא בחוסר. אני לא יודע עד כמה זה יעזור למשק המים, אבל כל טיפה חשובה.
ובמזג האוויר הזה, תמיד אפשר לשאוב עידוד מבן/בת זוג מפנקים, שמיכת פוך, כוס שוקו חם, ספר טוב, מרק עוף. להציץ על העולם דרך חלון שקוף, ולהודות ששפר עלינו מזלנו.
השבוע מתחיל להניע את גלגליו ביתר שאת, מתעורר ממנוחת השבת, מנער מעליו את השלווה של סוף השבוע ומתקדם בנחישות לקראת סיומו.
אז לוקח איתי וחולק איתכם בתור צידה לדרך את המילים הבאות: אהבה, התמדה, אמונה, סבלנות ואורך רוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
