הזמן חולף יותר מהר ממה שאנחנו מעריכים. הרבה נסיעות ופגישות החלו להניע את הקטר בחודש האחרון. הרעיונות התגבשו לידי צורה, עדיין אמורפית אבל בכיוון ליעדים והמטרות שנקבעו. הם החלו להזין את חדר המכונות כמו לוגים של פחם ועץ ברכבות הקיטור.
הזמן מפסל עצמו בהתאם ללוח הזמנים ואני תוהה על מהירות ההתקדמות. לא קל להזיז קטר עמוס ממקום רבצו, זה אפשרי. עם ראייה ממוקדת, יעדים ברורים, מטרות ביניים ותכנון מדוקדק.
לא פעם אני משווה את העבודה וההתקדמות במסלולים שונים לקווים של רכבות. בכל קו, צבעוני בדרך כלל נעה רכבת ליעד אחר בסופו של יום הן מגיעות כולם לתחנה אחת מרכזת. כך אני רואה את הדברים בעבודה ובחיים. מעלה אותם למסלולים שמרכיבים את חיי. שמתרכזים בתחנה שלי. כך אני חולק את הזמן בין כולם, מקדיש לכל נושא את הזמן הדרוש לו את תשומת הלב המירבית. מידי פעם אני מתעכב בתחנה זו או אחרת. עד שהקטר מתחיל לזוז לתחנה הבאה.
פורים אחרינו ופסח לפנינו, הזמן לוחץ וצריך להמשיך להזין את הקטר, להמשיך להתקדם לגבש את הרעיונות לכדי תמונה ברורה שתניב פירות. אני מעמיס על הקרון צידה לדרך חולק אותה איתכם וממשיך הלאה. שאיפה, אמונה, דימיון, התמדה, עקביות, סבלנות והרבה אהבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
