המשמעות האמיתית

כתבתי כבר לא פעם על נושא המים, אני משתדל ליישם בחיי את החיסכון במים, המשאב שחסר לנו כל כך.

בפעם שעברה שהרהרתי בנושא הייתי על שפתה של הכינרת ההולכת ונכחדת. השרב הכבד השורר בחוץ שמקשה על השהייה בחוץ ושיחה שניהלתי עם אחי שהסב את תשומת ליבי לבזבוז המשווע של מי השקיה, בחסות העיריות, הביאו לידי כתיבת הפוסט הזה.

נסיעה לאורך כבישיה העמוסים של העיר, עם מבט מזוגג על הנוף החולף לאיטו בפקקים האינסופיים, ציירה תמונה עליזה ומלאת חיים. רגע ארוך עבר עד שהתמונה עובדה במחשבה ותורגמה להכרה. משהו לא בסדר , חורג מהמסגרת. נראה שהנוף המשתקף מחלון הרכב ,חורץ לשון, מלגלג על המחשבה הרציונלית. הטיפות המנצנצות, המשתובבות לאורה של השמש הקופחת, בחציו של יום לוהט במיוחד, הולכות ונעלמות. מתפוגגות תחת עומס החום.

מי משקה באמצע היום? למה?

יש לנו עודף מים שצריך לבזבז על מנת להנעים את זמנם של הנוסעים בדרכים? וכל זה בחסות העירייה.

כנראה שאנחנו לא מודעים למחסור במים ולמשבר החמור שאנחנו עומדים לפניו. או פשוט מתעלמים מכל הגיון וטומנים ראשינו בחול בסגנון בת יענה. אחרינו המבול, חייה עכשיו ואל תתחשב בעתיד.

אני לא טוען שצריך לייבש גינות ואזורים ירוקים, למרות שבמצב הנוכחי יכול להיות שגם זה יגיע. להשקיה באופן אפקטיבי צריך להשקות בלילה שהשמש לא מאדה את המים.

לאפשר למים להרוות את הצמחים ללא תהליך האידוי. כך ניתן לחסוך במים.

להשקות בטפטפות ולא בממטרות. אל לנו לבזבז מים, זה יהיה בעוכרינו.

אפשר לוותר על רחיצת הרכב בצינור או במכונה שלא ממחזרת מים, אפשר להעביר סמרטוט על הרכב בבוקר כשהא עדיין מכוסה בטל הלילה.

לסגור את הברז כשמסבנים את הכלים או את הגוף במקלחת, להתקין חסכמים על הברזים.

יש עוד שלל אפשרויות לחסוך במים, צריך רק את המודעות.

זה נוזל חיוני

רצוי גם מצוי (לפעמים)

השדות משקה

אנשים ובהמות

וכולם מתחלקים

מי פחות מי יותר

כולם שותים

נוזל שקוף

בלי צורה או מראה

מרווה ומחייה

את האדם הצמא

את הים ממלא

הנחלים הנהרות

ועוטף במעטה כחול

את הכדור העגול

כן זה הנוזל

שבריות אוהבות

בלעדיו זה היה

בלתי אפשרי

מדבר גדול מאדים

חם ומיובש

מצפה לגאולת עננים

אדם בהמה

פרח ועץ

זה המשקה הטבעי

השקוף הנוזל

מים חיים.

                             רונן לוי  1978

חיסכו במים ותהיו בריאים