הזמן חולף, מתעתע בנו מבלי שנרגיש. נוזל בין מבין השבילים בהם אנו הולכים ומכוונים את חיינו. אני חושב לפעמים כמה דברים הייתי רוצה לעשות במקביל, כדי שיהיה לי זמן לכולם.
העיקר לנצל את הזמן הנתון לעשיית דברים שאוהבים. לבילוי עם אנשים שאוהבים, משפחה חברים ומכרים. בשנים האחרונות המושג הזה התרחב גם מעבר לגשמי. הוא נפתח גם לפאן הוירטואלי בו המכרים והחברים מתרבים ופותחים אפשרויות חדשות לניצול הזמן. זה נפלא בעיני, הקשר המיוחד הזה דרך המילים שנכתבות ועוברות מלב אל לב.
שוב סוף שבוע אחרי חג. מתחילים כבר לחשוב על העבודה שמצפה, העשייה והעניין. כשעובדים ועושים משהו שאוהבים התוצאות שמתקבלות ברוכות. אדם צריך לעשות את מה שהוא אוהב. עבודה היא בחירה, אנחנו בוחרים מה לעשות ואיך.
לא, אני לא מאמין בחובה ובצורך. למרות שיש לפעמים קשיים קיומיים של פרנסה והתמודדות עם מחסור הדברים האלה ברי פיתרון. עם יוזמה, אמונה, התמדה וסבלנות. להישבר ולהיכנע זה הפתרון הקל ביותר, כמו גם לברוח. צריך להתמודד עם הדברים וליהנות מהדרך ומהאתגר.
לכל שאלה יש תשובה, לא תמיד היא נהירה לנו ולא תמיד אנחנו מוצאים אותה ישר. אבל היא קיימת צריך רק להסתכל מסביב והתשובה תתגלה לנו.
ישנם הרבה דברים שאנחנו מתמודדים איתם בחיים. דברים שבלב, דברים שבנפש, דברים שבחומר. בכל התמודדות כזאת יש עניין, ויש סיפוק גדול שמצליחים להתגבר למרות הקשיים שבדרך, המעידות, הנפילות, מצב הרוח העכור. יש פתגם שאני מאוד אוהב שאומר כדי להצליח צריך לנסות פעם אחת יותר מהפעמים בהם נכשלים. כל כך פשוט, כל כך נכון. העיקר לא להרים ידיים, להישבר, לברוח, להפסיק לנסות. בסופו של דבר נצליח.
הדרך אותה אנחנו עוברים היא ארוכה ולעיתים מייגעת אבל תחשבו כמה טוב יש בצידיה. ומה מחכה לנו בסופה . אושר גדול. תמיד צריך לזכור שגם בקשיים הכי גדולים שלנו אנחנו לא לבד. יש את המשפחה הקרובה והרחוקה, החברים, הידידים, המכרים שעוטפים אותנו בחיינו בעולם שסביבנו וגם פה במרחבי הוירטואליה.
אצלי הכל מתקדם נפלא, כל הכיוונים נפרשים לפניי ולי נותר רק לבחור. אני מקווה שהדברים שכתבתי בפוסט הזה ישפיעו על מישהו אחד לפחות, יחזקו, יתמכו, יעודדו.
הרבה אהבה וסוף שבוע נפלא.