המשמעות האמיתית

מזמן לא הייתי פה, אני יודע זה הפך להיות אמירה קצת שחוקה. באמת שרציתי אבל לרוב, הזמן לא איפשר. קרו הרבה דברים מאז שהייתי פה לאחרונה.

עבודה , בעיקר עבודה. מאתגרת , מספקת, מהנה, מתגמלת.

כל פעם מחדש אני מופתע מנכסי הידע שצברתי. יש פתגם אחד שאני מאוד אוהב "צבור חוויות ולא נכסים" . הוא נכון בחלקו ידע וחוויות הם גם נכסים, חלקם גדול יותר מכל נכס מוחשי, אפשר גם לממש אותם, הם נזילים בכל עת. אני עושה בהם שימוש כל הזמן.

הכלים האלה שאנחנו רותמים כדי לבצע את העבודה שלנו, כלים שדורשים ידע וניסיון, כלים שצוברים במהלך השנים וכמעט מבלי משים עוזרים לנו בקבלת החלטות, במתן פתרונות, בהנחלה לדור ההמשך, הם כל כך חיוניים שרק צריך לשלוף אותם, לאתר את מיקומם בנבכי התודעה שלנו ואז הדברים נראים פשוטים יותר.

אני נתקל באנשים שהכלים עומדים לרשותם אבל הם לא משתמשים בהם, אני מנסה לעורר אותם, להדריך, לכוון לעיתים זה גם מצליח.

מספיק עם הרהורי הלב ששורים עליי היום.

התגעגעתי , לכתיבה, לתגובות, לשיתוף, ליומן החיים שהולך ונבנה פה. לתיעוד של קורות הזמן שלי, חלקם של הדברים הולכים לאיבוד, שוקעים בזיכרון ונשכחים מלב. אז עדכון קצר שיכול להיפרש על אינספור עמודים  אבל לא הלאה אתכם בפרטים מיותרים.

השנה שעברה הסתיימה לה בטיול מהנה ללוס אנג'לס, קליפורניה . 12 יום של שכרון חושים, פגישות מרגשות, חזרה למקומות זכורים, ביקור במקומות חדשים. אושר גדול.

2012 נפתחה בעומס עבודה מרענן. לקוחות חדשים, חוזרים וותיקים. עבודה קצרה בחו"ל במרץ (אמסטרדם, הולנד).

והרבה הרצאות והדרכות.

החופש הגדול והקיץ נפתחו עם הרבה תקוות, פרוייקטים חדשים וחדשות מעניינות .

אביב החלה להדריך בקייטנה, טל נסע לחופשה באיה נאפה בין הבגרויות ולפני הגיוס המתקרב בסוף חודש יולי. ואור החל הכנה לבה"ד 1 שם יתחיל את הקורס בסוף חודש יולי יום לפני שטל מתגייס.

אז יש הרבה תכנונים והרבה למה לצפות מחודשי הקיץ הקרובים, נתבל אותם עם חופשה קצרה לטעינת מצברים, כדי שנוכל להמשיך ולצבור חוויות ונכסים.

יום הולדתי חלף ביעף לפני חודש בדיוק, הלכתי לכנס השנתי של שולחן עגול 5 תל אביב שנערך בהיכל התרבות, בנוסף למצגת על הפעילות הברוכה של השולחן בשנה האחרונה היה מופע סטנדאפ של רמי ורד והופעה של שלומי שבת, היה נהדר. נהניתי מכל רגע.

מזה זמן אני מתכנן לטייל בניו יורק , כבר כמה שנים לא הייתי שם, 9 ליתר דיוק. עינת נוסעת לניו יורק כל 3 חודשים והפעם שכנעה אותי להצטרף אליה. היא לא הייתה צריכה לעבוד קשה כדי לשכנע אותי, הסכמתי והתחלתי לתכנן.

לסדר את ההיעדרות שלי מהמשרד ומהעבודה, לצרף את תחנות העבודה למערכת שליטה מרחוק, לארגן מכשיר נייד נוסף למספר מקומי וכמובן להזמין מקום באחת מהמסעדות האהובות עליי בניו יורק, "פיטר לוגר" שהיא גן עדן לחובבי סטייקים טובים פורטר האוס פריים קאט.

הזמנתי גם כרטיסים למופע של טי בון ברנט בתיאטרון הביקון בברודווי (מופע שבו הופיעו בין היתר: אלויס קוסטלו, ג'ף ברידג'ס (כן..כן.. השחקן) לאון ראסל והגדול מכולם אלטון ג'ון) וכרטיסים למחזמר "מאמה מיה" בווינטר גרדן.

10 ימים של שכרון חושים, שוטטות חסרת מטרה וספיגת האווירה של מנהטן. נפלא. צעדתי שעות ברחובות, התיישבתי בכיכרות ללגימת קפוצ'ינו שהשתפר באופן ניכר ברוב המקומות, אושר גדול, טיימס סקוור, הראלד סקוור, רוקפלר סנטר, גראנד סנטראל, אמפייר סטייט בילדינג, וואל סטריט, הדסון, צ'לסי, צ'לסי מרקט, ברוקלין ברידג', מטרופוליטן, גראונד זירו,השדרה החמישית, וסנטראל פארק. וכל יום מגלים פינה חדשה.

טוב אפשר להמשיך עם הרשימה, אספתי חוויות למכביר, חוץ ממנהטן , עינת הצטרפה אליי ויום אחד נסענו לאטלנטיק סיטי וכמובן יום אחד שופינג מטורף בג'רזי גרדן. וניו יורק ובעיקר מנהטן כמו שהיא יודעת לעשות הכי טוב תמיד משאירה טעם של עוד.....

מאז שחזרתי נכנסתי לעומס עבודה מבורך, אני ממשיך עם הלקוחות הקבועים (בעיקר בתי מלון אתם יודעים) ונכנסו לי לקוחות חדשים, ופרויקטים חדשים וגם התחלתי להרצות באופן קבוע כמה שעות בשבוע אחרי הצהריים. יום העבודה התארך ואני מתחיל לראות את הפירות שחיכיתי להבשלתם מזה זמן.

אני עובד כעת על 2 פרויקטים חדשים, כרגע הם בשלב הרעיון והתחלת גיבושו. אני בשלבי משא ומתן ליצור את הפלטפורמה המתאימה והשותפים העסקיים וזה מתקדם טוב. האם הגיעה סוף סוף פריצת הדרך שהייתי בטוח שתבוא? ימים יגידו.......

לא מזמן נתקלתי בציטוט שמאוד מצא חן בעייני ואני מאמץ אותו בחום "אל תפחד מטעויות, אין דבר כזה" מיילס דייויס

ובנתיים ממשיך ללכת בדרך שבאמתחתי אותה צידה שאני דבק בה אמונה, התמדה, נחישות, סבלנות, שפע, שמחה, אהבה והצלחה

מחציתו של יולי עברה, החופש הגדול בעיצומו ותחושה בלתי מוסברת מתחילה לפעפע בעורקיי. זורמת לאט לאט במעלה חוט השדרה מגיעה להכרה. לא לוקח לי זמן רב להפנים את המסר. חופשה, אני זקוק לחופשה.

מיד צפים בי תמונות מהחופשות האחרונות, מסע השורשים בקיץ שעבר שעשה לי כל כך טוב. יגיע היום בו אני אכתוב עליו. על התחושות , המראות והחוויות. יום יבוא ואני אחזור עליו עם הילדים שלי.

אבל בנתיים אני עסוק בציפייה לחופשה הבאה, חופשה קצרה עם הילדים שמחכים בקוצר רוח לנסוע, ולבלות. אור לפני הגיוס, טל ואביב לפני שנת הלימודים הבאה.

יש משהו בחופש שרק המחשבה עליו גורמת לך להיות יותר רגוע, לקבל את מעמסת היום יום באהבה וכל זאת בידיעה שבקרוב תוכל להתנתק מעט, תוכל לאפשר למחשבות ולטירדות להמתין בסבלנות עד שתחזור. איזה כיף.

בנתיים העבודה ממשיכה בקצב שלה ואני שואל את עצמי כל יום, מה עשיתי היום כדי לקדם אותה. שאלה חשובה, ללא ספק. יכול להיות שאני יתחיל לעדכן מידי יום את הפעולות שעשיתי באותו היום על מנת שזה ידרבן אותי לעשייה. כשיש עבודה והכל מתנהל על מי מנוחות, קל להיכנס לשאננות, וזו רעה חולה של כל עסק.

אסור לתת לעצמנו הנחות, תמיד צריך להסתכל קדימה. לייעול וחיסכון בהוצאות יש גבול, לצד של ההכנסות, אין שום גבול. תמיד צריך לשאוף להגדיל את כמות העבודה אותה אנחנו משקיעים על מנת שנוכל לראות את הגידול בהכנסות.

אור ממתין לגיוס, זה יקרה בנובמבר. עד אז הוא עובד בתור מלצר באחד מבתי המלון. הוא מתכנן לנסוע עם חברים עוד לפני הגיוס להופעה של U2   באתונה. חוויה לכל החיים.

טל מעביר את הזמן במחומש אינסופי של חדר הכושר, ניגון בגיטרה, משחקי מחשב/סוני, חברים ושינה.

אביב נסעה היום לאילת עם משפחה של חברתה סיוון, הם נסעו למלון רויאל ביץ ומתכוננות לבלות ולהינות. היא מחכה כבר לחופשה המשפחתית.

עינת עובדת כרגיל שעות אינסופיות, בשבועיים האחרונים באופן נדיר יצא לנו להיפגש בצהריים כשהיא העבירה סדנאות במסגרת העבודה שלה באחד מבתי המלון בהם אני עובד. זה היה מרענן ונחמד.

סנו מתאושש לאיטו מניתוח פריצת הדיסק אותו עבר, כן אני יודע, ראיתי את סימני התמיהה על פניכם, גם לכלבים יש פריצת דיסק. זה לחץ לו על עמוד השידרה ושיתק את שתי רגליו האחוריות. אחרי הניתוח הוא מסוגל לעמוד על רגליו, הוא לא סובל מכאבים, והוא הולך תוך כדי גרירה אקראית של אחת מהרגליים או שתיהן מידי פעם. וכן זה עולה הרבה כסף. אבל כמו לבן משפחה לא היתה שום התלבטות מלבד הניתוח והטיפול שבא בעיקבותיו.

יכול להיות ששכחתי עוד כמה דברים בדרך מהעידכון האחרון. אבל אני שוקל ברצינות להתמיד בעידכונים היומיים, העיסקיים. כברת דרך ארוכה עברתי מאז שהחלטתי לפנות לדרך הזו. אפשר לראות אותה פרוסה לאורך השנים האחרונות בהן צעדתי בה. ואני ממשיך לצעוד כשבאמתחתי אותן מילים שמלוות אותי לכל אשר אפנה: התמדה, סבלנות, אמונה, אהבה, שמחה, שפע והצלחה.