לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

המשמעות האמיתית

ניסיונות להגיע למה שכולנו היינו רוצים, תהליך של שינוי מלא באופטימיות עם תובנות מועילות.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2007

זכרונות


לפעמים אני יושב וחושב  איך כל הדברים נכנסים למקומם בתוך התצרף של החיים והזמן. אומרים שהזמן מרפא הכל, ומקהה את החדות של האירועים אותם אנחנו עוברים.

 

כמו צלקות על עץ שעבר התעללות ושב וליבלב, הסימנים נשארים חרותים בזיכרון ועל לוח הלב. אירועים טובים, שמחות קטנות, אירועים קשים, נפילות קטנות.

 

גם המעשים הקטנים שלנו, המילים שאמרנו מבלי משים משאירים את חותמם על לוח הזמן יושבים ומחכים להגליד או להיעלם ולפעמים הם נשארים חרותים עמוק בזיכרון, מעלים חיוך, צילה של דמעת אושר.

 

הזיכרונות שלנו הם נכסים כבדי משקל, שמרכיבים את חיינו ובונים את תמונת העולם בעיננו. הם יכולים להיות יפים, מאושרים, מרגשים או אפלים, חונקים, מעיקים.

 

אני משתדל כל יום לנצור זיכרון אחד טוב, כל יום להחמיא למישהו, לעודד, לחבק, לעזור, לתמוך. להעניק למישהו זיכרון טוב במילה, במחשבה, במעשה. לפעמים גם דברים שוליים עושים לנו את היום. השתלבות בתנועה, חיוך מאיר עיניים, הבעת תודה, גילוי חיבה, חיבוק, ליטוף.

נכתב על ידי רונן לוי , 29/1/2007 14:23  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנרג'י ב-5/2/2007 15:56
 



ים והצגה


הרבה פעמים כתבתי על הזמן שעובר ואיך אנחנו מנצלים אותו. כל רגע שחולף בחוסר מעש לא יחזור. הזמן עובר במהירות באופן כללי במיוחד אם אנחנו מסתכלים על העבר. זמנים שעברו, הורינו שהזקינו,ילדינו שגדלו ואנחנו עצמנו שמשתנים לנגד עיננו נוכח המראה. 

 

אתמול הלכתי כרגיל (באחד המסלולים החביבים עליי) בים, ההרגשה הטובה שבה למלא את ליבי. שעתיים של הליכה נטו, לאורך חופי ראשון לציון, בת ים ויפו (המסלול הראשון). המחשבות המשיכו להתרוצץ כמו גלי הים הנשברים למרגלות החוף. הים היה שקט, מדוזות בודדות ניטעו בחול בפישוק איברים. אנשים הילכו על החול, רובם בבגדי חורף נוחים להליכה. קרני השמש הנעימו את ההליכה כמו גם הרוח הקלילה ששיטחה את הים.

 

בערב הלכתי להצגה ב"הבימה", "מועדון האלמנות העליזות" קומדיה מעולה שעוסקת בחיי אלמנות ומהות יחסיהם עם בעליהן המתים. ההצגה מעלה מספר תהיות לגבי המשך חייהן לאחר שבילו את כל חייהן עם הבעלים באהבה, נאמנות, בגידות ובחיים בכלל. צוות שחקנים מעולה: ליא קניג הנפלאה, דבורה קידר, רבקה גור, אילן דר ויעל עמית. הצגה יפה על החיים על נאמנות ועל בכלל.

 

עוד שבוע מתחיל, שבוע של עבודה, שבוע של הכנות מתקדמות לבר המצווה של ט' שמתקרבת בצעדי ענק, עוד 36 ימים, בדיוק חמישה שבועות. יש עוד הרבה הכנות, השבוע נוציא את ההזמנות.

 

שיהיה לכם שבוע טוב, ותזכרו לנצל את הזמן בנעימים ועם חיוך על הפנים.

הבנה, הקשבה, סובלנות, סבלנות, התמדה ונחישות.

נכתב על ידי רונן לוי , 28/1/2007 11:12  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמוזנה ב-3/2/2007 14:15
 



המספרים בחיי


אומנם קצת באיחור, אבל גם אני מצטרף לפרויקט המספרים בחיי.

 

1 או 10 זה סכום הספרות בתאריך הלידה שלי, זהו גם הסכום של צירוף שמי ושם משפחתי 

             בגימטרייה.

 

2 זוגות תאומים יש במשפחתנו, יש לי אח ואחות תאומים, ולאחותי הקטנה יש תאומים בן ובת.

 

3 ילדים יש לי שהם שמחת חיי ובבת עיני, שני בנים ובת אחת.

 

3 ושלושת רבעי מספר המשקפיים אותן אני מרכיב מגיל 6. ואני לא שוקל להוריד אותן בניתוח    

                  לייזר או לעבור לעדשות. הן הפכו לחלק מסימן ההיכר שלי, משלימות את מי שאני.

 

4 שנים שרתתי בצבא בקורסים, הכשרות ותפקידי פיקוד ולחימה. מאז שרתתי המון במילואים

    בשנים האחרונות, בתפקיד קרבי פיקודי עד שהשתחררתי גם מהמילואים עם פלאפל אחד.

 

6 הן מספר הערים בהן גרתי בארץ ובעולם כולל עיר מגוריי הנוכחית בא אני גר בעשר השנים

   האחרונות.

 

7 מספר הקומה בבניין בו אני גר.

 

8 הוא היום והחודש בו נולדה ביתי הקטנה.

 

9 , 14 , 15, 38 , 46 והמספר החזק 5 אלו לא המספרים של הלוטו, אלה הם המספרים של

                                                       הבתים בהם גרתי במהלך השנים לא בהכרח בסדר

                                                       הכרונולוגי הזה.

 

10 הוא המספר החביב עלי אחרי המספר אחת.

 

18 הן סך שנות הלימוד בהן העמקתי את ידיעותיי בתחומים שונים. בינהם כימיה על שלל

     מקצועותיה, ניהול בתי מלון בכיר, מזרחנות, היסטוריה כללית, מנהל עסקים ועוד קורסים

     והשתלמויות לרוב.

 

25 במאי תאריך הולדתו של בני הבכור כמו גם של אבי , שניהם נולדו באותו יום

      בהפרש של 56 שנים. הייתה זו מתנה נפלאה ליום הולדתו של אבי. 

 

40 שנה הגיל של האישה שמלווה את חיי ותומכת במשוגותיי ב 16 השנים האחרונות. למרות

      שאין לדון בגילה של אישה, היא נראית יותר צעירה, אז אפשר להסגיר כדי שלא יגידו

      שהתחתנתי עם קטינה.

 

44 הוא הגיל שלי.

 

75 ק"ג במקסימום מלווים אותי לכל מקום בשנים האחרונות, התנודות הן 2-3 ק"ג למטה

      בתקופות שאני מנסה קצת לשמור על המשקל.

 

176 ס"מ זה הגובה שלי כפי שמדדו אותי בלשכת הגיוס בגיל 18 מאז לא המשכתי לגבוה.

 

85,000 ₪ הסכום הגבוה ביותר ששילמתי במכרז באינטרנט עבור מכונית חדשה, אני יודע שיש  

                 אנשים שמפחדים לקנות באינטרנט אבל מניסיון זה משתלם וכדאי, בקנייה הזאת

                 חסכתי 19,000 ₪ אם הייתי קונה את אותה המכונית בסוכנות רכב.

 

 

אלה מקצת המספרים שעולים שמלווים אותי בחיי, אני בטוח שיש עוד רבים שמסתתרים להם בנבכי הזיכרון.

נכתב על ידי רונן לוי , 21/1/2007 18:59  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מעט אחרת ב-29/1/2007 22:03
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  רונן לוי

בן: 62




15,978
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן לוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן לוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)