המשמעות האמיתית

מחכה בשדה התעופה באילת לטיסה שעוד מעט תעלה. סיימתי את הפרוייקט באילת, שהעסיק אותי בחודשים האחרונים. הכרתי אנשים, חמים, מקצועיים שקיבלו אותי ישר לחלק מהצוות. אמשיך לבקר אותם, ללוות את הדרך שעשינו ביחד.

בדרך לישיבה נוספת בתל אביב, ישיבת היערכות לפרוייקט הבא.

אחר כך נוסע לחגוג את מסיבת יום ההולדת של אחד מחבריי. משהו מיוחד, הבחור שכר מועדון, וחברת הפקות, שאירגנה עבורו ערב בלתי נשכח של יצירה. יצירה שלו, הוא ישיר וינגן ויבצע כל מיני שירים שהוא אוהב ושהשפיעו על חייו. גם את ההתלבטות בהבאת המתנה הוא פתר לנו. בהזמנה שקיבלתי צויין במפורש שאין להביא מתנות. בתור מתנה נקנה כרטיסים להופעה. (שנערכת במועדון אמיתי שמוכר כרטיסים.)

קריאה אחרונה לטסים לשדה דוב. אז בנתיים להתראות. 

ובנימה קצת אחרת, לימים יפים ועמוסי עבודה שמתקרבים אליי. אפרסם היום שיר נוסף שכתבתי לפני זמן רב והוצאתי ממגרתי.

שיר בשבילך

שיר בלי עננים

שיר בשבילך

לא אדע מה את אוהבת

בשיר השמש לא יוקדת

יש פרחים ושדות ירוקים

זהו שיר בשבילך

בלי אפלה ומחשכים

לא אדע מה את חושבת

בשיר אין גם רקיע

אנשים פשוט מרחפים

וילדים משחקים

שיר רק בשבילך

עם רוח קלילה שנושבת

פרפרים ושחפים

שיר בשבילך.

מקדיש את השיר הזה לכולכם, ובמיוחד לאישתי שהיתה בראיון מאוד חשוב היום, ואני בטוח בהצלחתה.

מחר עוד נסיעה לאילת, שוב נפגוש בשמש הנצחית ונחזור ליומיים של קיץ.

את הפוסט הזה חילקתי לכמה חלקים בשל אורכו, כדי להעביר את כל הגורמים שמונעים מאיתנו לעשות את מה שאנחנו רוצים, להצליח ולזכות בסיפוק מחיינו.

אם החלק הזה יתקבל בברכה ועניין אמשיך לכתוב את שאר החלקים.

בכתיבת הפוסט הזה הסתמכתי על פילוסופיית החיים שלי, ועל מספר ספרים שקראתי בעבר.

בדרך לשינוי, או מה עוצר אותנו בדרך לסיפוק, הצלחה או לכל דבר אחר שאנחנו רוצים בחיים. כתבתי לא פעם את מה שאני מאמין בו, ואת הדרך שלי להסתכל בדברים. והיום פרק נוסף, ההכרה והתגברות על הפחד.

לא פעם שאנו עומדים לפני שינוי בחיינו, או לפני צעד חדש ומהותי בקריירה, אין לנו כוח למקום העבודה, מרגישים בלתי מסופקים, לא מוערכים. המשכורת נמוכה ומרגישים את קורי הניצול שכובלים אותנו למציאות של לקום כל בוקר ללכת לעבודה, לסבול בשקט. הפחד מקנן בליבנו יחד עם ספקות והססנות.

מה יהיה? איך אני אסתדר בלי המשכורת? (למרות שהיא נמוכה ובקושי מספיקה למשהו.) עדיין למרות השחיקה וההרגשה הכבדה, בכל 9 בחודש יש את הביטחון והשקט הנפשי שהמשכורת תכנס לבנק.

לא, בפירוש זו לא המלצה לעזוב את העבודה, לזרוק הכל מאחור ולהגיד, יהיה טוב ומה שיהיה, יהיה.

זאת רק דרך אחרת למחשבה, דרך להתגבר על ההססנות, הספקות והפחד.

אם חושבים לעשות איזה צעד, צריך לתכנן אותו בקפידה, להכין אלטרנטיבות, לצאת מתוך עמדת כוח, באופן שקול ומודע ולא מתוך חמת זעם או החלטה רגעית.

צריך למגר את הפחד לחלוטין, אני אמקד את תשומת הלב על הסיבות והדרך להשתחרר מהפחד, מהספקות בכל החלטה שאנחנו עושים בחיים.

כדי להתמודד עם המכשלות והמעצורים בחיינו אנחנו צריכים להיות מודעים לפחדים האלה, לזהות אותם בהתנהגותנו וללמוד לטפל בהם. לכל גורם שלילי כזה יש את הגורם המנטרל אותו, למעשה זה ממש פשוט:

ברגע שאנחנו מודעים לסימפטום ולקיומו אצלנו עלינו לפעול בכיוון הנגדי.

לדוגמא:

חוסר שאיפות בחיים – קבעו מטרות ברורות אליהן אתם רוצים להגיע, גלו את הדרכים להגיע אל המטרות שהצבתם. תשאפו בכל ליבכם להגיע אליהם ותנקטו צעדים מעשיים שיקדמו אתכם אל המטרות שהצבתם.

המטרות צריכות להיות ברורות חלקן קרובות וחלקן מרוחקות, כמו שלבים בסולם. תעלו שלב אחרי שלב, תגיעו לשב הראשון מיד תביטו למעלה אל השלב הבא ותשאפו ותפעלו על מנת להגיע אליו. בלי הנחות, בלי עצלות או כל מיני תירוצים, שמלבד מלהרפות את ידיכם אין בהם שום ממש.

שאיפה, התמדה, סבלנות, נחישות, הימנעות מתירוצים, לא לפחד מכישלון, לא לפחד מביקורת.

כל כישלון מקרב אותנו להצלחה, הדרך להצלחה רצופה כישלונות, יש לקבל אותם ללמוד מהם ולהתחזק. התקדמנו צעד אחד במעלה הסולם לכיוון ההצלחה.