המשמעות האמיתית

היום, יום הולדת. בלון קטן ואדום מתנוסס ליד השם. 17/11 הגיע והתבגרנו בעוד שנה. נכון שזה מה שכתוב בתעודת הלידה. ונכון שהסל בכדורסל נראה קצת יותר גבוה, המגרש נראה ומרגיש קצת יותר גדול. הטיפוס במדרגות הופך להיות ארוך יותר, ובכלל הכל קצת יותר איטי.

משנה לשנה נוספות עוד כמה שערות לבנות, ועכשיו התיאור של שיער חום בהיר הוא יותר בסגנון של מלח ופלפל. כמה קמטי הבעה נוספים ומתחילים את החריש ולצערי גם כמה קילוגרמים עודפים מתנחלים להם בבטחה מבלי לחשוש מפעולות פינוי קיצוניות.

אבל..... בפנים שוכן לו אני האחר, הצעיר.

כאילו הזמן קפא לו אי שם בין הגילים 24 ל – 28 . והוא מסתכל על החיים כאילו כלום, לזמן העובר אין משמעות. הניסיון נצבר ונאגר אבל הרגשות, סוערות וגועשות. יש עדיין את הרצון לעלות על אופנוע ולטוס על הכביש ללא שום אחריות, לדלג מעל הגדר כדי לקצר את הדרך, לגמוא את המדרגות בזוגות ובשלשות. להיכנס לשק השינה וללון באוהל, להיזרק במושב האחורי של משאית מקרטעת בדרך לא סלולה ולהצליח להירדם.

ככה אני מרגיש, ופועל. כאילו השנים לא עברו. לוקח את שמחת החיים ומחבק אותם בשתי ידיים. מחייך אל העולם כל יום מחדש כאילו אני רואה אותו בפעם הראשונה. מחבק ואוהב, מנצל כל רגע עד כלות.

מאחל לעצמי, לכם, למי שסובב אותי, למשפחתי הקרובה והרחוקה, לחבריי לאהוב כל יום מחדש, בהנאה, בבריאות, בחיוך ובחיות.