המשמעות האמיתית

מזג אוויר אביבי באמצע החורף, 3 ימים לפני סוף דצמבר וסוף השנה כולה. כניסה לשנה אזרחית חדשה 2008. הזמן הוא מוטיב שמעסיק רבות את מחשבותיי. כתבתי עליו במגוון דרכים ועוד לא הצלחתי לכמת אותו באופן מדויק. אומנם לכולם יש את אותו השעון, ולוח השנה מתחלף באותו הקצב. לילה רודף יום ואחריו מפציע יום חדש וחוזר חלילה. זה נכון  רק מבחינה אבסולוטית, הרי כל אחד מאיתנו חי בזמן הפרטי שלו , וזה גמיש במיוחד. לגביי הזמן עובר מהר מידי.

 כל כך הרבה הזדמנויות לסיכומים, סיכום רבעון, סיכום שנה אזרחית, יהודית, שנת לימודים, סוף קורס, סוף תקופה, והכול כל כך דומה. דברים טובים, מרגשים, שמחים, מצחיקים. דברים קשים, עצובים, מטרידים. כולם היו השנה ואנחנו יכולים להביט מעבר לכתף ולראות את 2007 מתרחקת. אולי משניתן לזמן לחלוף, בפרספקטיבה קצת יותר רחוקה נזכור רק את הדברים הטובים, ונתרפק לאחור בנוסטלגיה. הרי זה טבע האדם.

בסיכום שלי ל – 2007 יופיעו כמה דברים אישיים, כמה אנושיים וכמה דברים גלובליים.

דברים שהעסיקו אותי השנה.

כניסה לעבודה בתחום שחזרתי אליו אחרי הרבה שנים. ותופס עניין ותאוצה.

ניסיון להרים פרויקטים בחו"ל, שעדיין ממשיך בצורה קצת אחרת.

התקדמות בתחום הייעוץ.

גילוי הפוטנציאל הטמון בתחום השני.

ציפיות גדולות וניסיונות מעניינים.

בר מצווה לבני טל שנחגגה באותו אולם בו חגגנו לו את הברית.

כמה ימי הולדת מרגשים.

קבלת רישיון ראיית החשבון של אשתי.

היכרות עם אנשים נפלאים במרחב הוירטואלי בישרא.

גילוי הגידול אצל אימי.

מותו של ישראל פוליאקוב

קסאמים על שדרות.

שנה שלמה ללא החטופים גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדווסר.

שנה נהדרת לתיירות.

עליית מחירי הנדל"ן, התרסקות שער הדולר.

המשך התחממות כדור הארץ והתחלת החילחול לתודעה העולמית.

מופעי live earth והתייחסות אומני העולם למטרת הגברת המודעות לשמירה על העולם שלנו.

רצח פוליטי נוסף, אומנם בפקיסטן, של בנזיר בוטו.

התקררות או שמא התחממות היחסים בין ארה"ב לרוסיה.

התחמשות איראן וניסיונות להגעה לנשק אטומי.

דברים שמחים, מרגשים, מדאיגים, עצובים. ככה עברה לה שנת 2007.

ברוכה הבאה 2008 מאחל שתעבור רק בטוב,שלום ,ביטחון, שמחה, ריגושים והרבה אהבה.

יושב במשרד, מסביב ערמות של ניירות פזורים, מחכים לתורם להתמיין. מי לתיוק, מי להתייחסות ומי להעברה להנהלת החשבונות. כמעט וטובע בניירת, אספן כפייתי של כתבות ומידע שאולי יהיה להם שימוש ואולי לא. לפעמים ההרגשה שמרוב יער לא רואים את העצים מחלחלת אליי, או אז, אין לי כוח לגעת בשום נייר. שימתינו בסבלנות ליום שיהיה לי כוח, או רצון להתעסק איתם ולשלוח כל אחד מהם למקומו. סביר להניח שחלק גדול יימצאו את מקומם גם בפח ואז באמת יהיה חבל על יערות הגשם שהקריבו את מיטב עציהם, לייצור כמויות הנייר שמסתובב סביבי.

נדנדת מזג האוויר ממשיכה בטלטלותיה, מתעתעת בכל החזאים. אתמול במהלך היום עוד הספקתי לצעוד על חוף הים, להשלים את קריאתו של הספר התורן, ממש על קו המים ובערב ההתקררות הייתה מהירה וגשמי ברכה שטפו את הארץ. אני אוהב את הנדנדה הזאת, כך יוצא שאני רוקד בשתי חתונות.

עומס הפגישות שארגנתי, בתקווה שיביאו את התוצאות המיוחלות, אינו מאפשר לי לכתוב באופן רציף. אני כותב בחופזה, בין לבין. מתעדכן ביתר הבלוגים החביבים עליי, מתעניין בשלומם של הכותבים שהפכו לחלק מחבריי הוירטואליים. לחלקם אני משאיר סימן שהייתי, ולכולם אני מתנצל על חוסר השארת תגובות או סימנים שביקרתי. מקווה שתסלחו ותבינו.

היום גלגלתי בראשי את הרעיון להוציא לאור אסופת שירים שכתבתי , שאת חלקם העליתי פה, בבלוג. אני לא יודע איך לעשות את זה בצורה המיטבית ואם כדאי בכלל. אני רואה את הספר בדמיוני, למרות שתמיד חשבתי שאכתוב ספר פרוזה, למען האמת גם התחלתי לכתוב, הרעיון המרכזי והפרק הראשון. אבל שוב הזמן והשקט שחסרים, מעכבים את הכתיבה.

השבוע אני מציב את המילים סבלנות, התמדה, סדר, נחישות, אמונה ואהבה בראש סדר העדיפויות וחולק אותן איתכם.

שבת מצוננת עברה עליי, צמוד למיטה עם ספר ביד וכוס תה. בחוץ השמיים האירו פנים, השמש חייכה קלות והיה יום יפה. הסערה הפעם הייתה בתוכי, מצאה פורקן בהתעטשות וקינוח האף.

גם בצינון יש טוב, הוא מרתק אותך למיטה, מחזיר שעות שינה אבודות. מאפשר לך להיות עם עצמך ועם המחשבות. למעשה אתה אף פעם לא לבד באמת.

היום הצינון חלף, השאיר אחריו שובל דק של אי נוחות שתתפוגג עד מחר.

סוף השנה מתקרב, נוגס בנתחים עבים קרעי ימים ולילות. גונז אותם במצבור הימים שחלפו לבלי שוב.

כמה דברים אני רוצה להספיק ולעשות, רק שהזמן זולג בין האצבעות. כמעט מבלי משים. מתעתע ומתפוגג, רגע אחד הוא כאן וכבר לא.

הבטחתי לעצמי לכתוב יותר אבל רק מה שרוצה להיכתב, נכתב. אני יושב מול הדף הלבן ומוציא את מה שנמצא שם, כמו פסל שמוציא את הפסל החבוי בתוך האבן. מנקה אותו בטפיחות קטנות של אזמל, שכבה אחר שכבה מקלף את מה שכבר נמצא שם ורוצה לצאת.

שבוע סגרירי, כמעט חורפי מתרגש עלינו. שבוע טוב, מלא עשייה ופעילות.