שוב יושב בשדה התעופה באילת, אחרי עומס של עבודה ומזג אוויר יפהפה. סוף השבוע ממתין באוויר ואחריו ליל הסדר וחג הפסח. העתיד מתחיל להתבהר כמו השמיים החפים מעננים, ומסלולי החיים נראים ברורים מתמיד. אני ממשיך מבחינה מקצועית לעסוק באותם התחומים ונהנה מהעבודה ומהאתגר.
יש לי כל כך הרבה תוכניות לעשות בחג, מלבד עבודה אני רוצה לבלות זמן עם המשפחה.
הבטחתי ללכת עם הילדים לסרט, כנראה שנלך ל"נורביט" בכיכובו של אדי מרפי בסינמה סיטי ולפני או אחרי נאכל איזה המבורגר טוב. יש שם מסעדת המבורגרים שאנחנו מחבבים.
אני רוצה גם לעשות איזה טיול, כנראה לצפון עוד לא החלטתי לאן בדיוק.
הזמן חולף במהירות מבלי שנשים לב בכלל הילדים גדלים והופכים לאנשים. תהליך קסום, שאנחנו חלק ממנו. מיום ליום הם הופכים לפחות ילדים ויותר חברים. אף פעם הם לא יפסיקו להיות ילדים בעיניי, אבל האפשרויות של השיחות והדברים שאנחנו יכולים לעשות ביחד הולכים וגדלים. זה אחד מפלאי היקום. כל יום שאני במחיצתם אני מגלה צדדים נוספים באישיותם.
עוד מעט תהיה הקריאה האחרונה לעלייה למטוס, נחזור למרכז ולעבודה. המחשבות מפסיקות לנדוד ומצפות לעתיד לבוא.
חג שמח, משפחתי, חברי, ביתי אבל העיקר תעשו מה שאתם אוהבים, כל יום שעובר לא יחזור, ואם הוא יחזור יהיה זה באופן שונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
