המשמעות האמיתית

הטיול בשבת היה מדהים. מסלול נהדר, חברה נפלאה ומצב רוח מרומם. אחרי חיפושים אחרי מסלול מתאים לכמה שעות של הפוגה בחרנו לטייל בשלוחת אצבע בשיפולי הכרמל.

ארזנו ארוחת בוקר קלה, אור , טל ואביב הצטרפו יחד עם עוד זוג חברים עם 3 ילדים כשאחת מהן בת שנתיים ויצאנו לכיוון הכרמל. בפנייה לבית אורן מכביש 4 נמצא חניון אורן , שמורה של רשות הטבע והגנים.

נכנסו ומצאנו שולחן אבן מתחת לעץ זית מסוכך, שם פרשנו מפה ועליה ארוחת בוהריים (בכל זאת השעון התקדם ומחוגיו הראו  כבר 12 ).  2 מטר מהכביש וכבר אתה מרגיש שאתה נמצא בלב הטבע רחוק משאון העיר. הנאה צרופה.

המסלול החל בטיפוס על השלוחה, בין עצי האלון , האלה ובין הקטלב ושיחי הלוטם על פרחיהם הורודים. ניחוחות משכרים של טבע מזוכך, עלייה בשבילים צרים, מדרגות סלע קרירות , צמחים ופרחים. הילדים דהרו לפנים, קיפצו ובמהרה נעלמו במעלה השלוחה. בפסגת השלוחה לכיוון מערב נפרש לפנינו נוף מרהיב, מרחבים פתוחים של משבצות מעובדות וכמובן הים.

ישבתי על אחת המסלעות צפיתי בנוף , הרהרתי בעתיד וחיוך התפשט על פניי.

בהמשך המסלול שמסומן בשטח בשחור, נמצאת מערת אצבע, נכנסנו לתוכה והדלקנו פנסים. המערה רחבה וגדולה אם כי לא עמוקה מספיק לטעמם של הילדים. שמה ניתן לה בגלל המבנה שלה שהולך כמו שלושה מפרקים של אצבע שאיזה ענק נעלם דחף לצלע ההר.

אורך המסלול כשעתיים כולל עצירות להתפעמות מהנוף, לקיחת אוויר ושתיית מים. טיול נפלא ולא קשה במיוחד לשבת אביבית נפלאה.

יש משהו קסום בשבועות מקוצרים, ריח אחר נישא באוויר. נינוחות מסוימת שנותנת כוח להמשיך הלאה.  יום שישי הגיע מוקדם מהצפוי,ונכנסתי לשגרת היום עם תכנונים לנצלו עד תום. להשלים את השיגרה הברוכה של ימי שישי שלי ולצרף אליו גם הליכה בים, במסלול הקבוע.

מתכנן טיול נוסף למחר, עדיין אין לי מסלול או כיוון, אבל הזמן לא דוחק. ההרהורים כדרכם שבים ומציפים אותי בגלי מחשבות שנשברים לחוף המציאות.

ברדיו מתנגן שירו של בועז שרעבי "אם את עדיין אוהבת אותי" שיר שאני מאוד אוהב. מתנגן לו ומצטרף לשלוות יום השישי.

השיר מתחלף ל  " ne me kite pa"  והוא משלים את האווירה.

המסע ההרפתקני המתוכנן עבר שלב נוסף, לקראת סוף השבוע הבא אני אדע יותר פרטים ואדע אם הוא יתממש או יישאר בגדר אפיזודה חולפת. ההרגשה האישית שלי טובה, אני יודע שיש סיכוי, אבל הנבואה ניתנה לשוטים.

מתכונן להמשיך הלאה, לנעול את המשרד ולהתפנות ליתר מטלות יום השישי, אז שיהיה לכם סוף שבוע נפלא, שימלא את ליבכם שמחה ואהבה.

יום העצמאות עבר בנינוחות. כמו רוב עם ישראל, יצאנו למנגל/על האש/ברביקיו המסורתי. מצאנו לנו פינה דיי שקטה (יחסית) מתחת לעצי האיקליפטוס, המשפחה התאספה, כמה חברים וקילוגרמים של בשר ועופות. יום קליל ונחמד, גם מזג האוויר היה לטובתנו.

זהו החגים עברו ועכשיו הפוגה עד שבועות כשבדרך, ממתין לו ל"ג בעומר. כבר מתחילים לראות בצידי הדרכים את הילדים מעמיסים עגלות עם קרשים ועצים ומחפשים מקום להניחם.

הילדים שלי יחד עם בני כיתתם בחרו השנה ללכת על הדרך הקלה. להזמין עודפי עצים כולל משלוח מנגרייה. עוד חוויה מימי הילדות חלפה לה.

הימים חולפים כבלי משים, שעון החול ממשיך לפעום ולאזול. השיגרה חוזרת אט אט לחיינו. קמים בבוקר, נוסעים לעבודה, משרד, ישיבות, פגישות, נסיעה ללקוחות, חוזרים בערב לבית, הולכים לישון וחוזר חלילה. טוב, בין לבין יש עוד כמה דברים.

שיחה עם הילדים.

צפייה בחדשות ואולי באיזו תוכנית בטלוויזיה.

קריאת ספר, אני קורא עכשיו את הספר הקשר הפרנסיצקני של ג'ון סאק.

לפעמים יציאה לסרט או מסעדה.

הליכה בים.

ביקור אצל ההורים.

ביקור אצל החמה.

קריאת בלוגים חביבים.

כתיבת פוסט.

עזרה בניקיון הבית.

בישול.

הרהורים.

אהבה.

טוב שיש חגים, חופשות וטיולים מידי פעם. צריך לרענן את השיגרה, להכניס לה קצת תבלינים, לגוון, להתרגש, לחוות, לשמוח, לצחוק, לרקוד, לאהוב.

איזה כיף גם מזג האוויר דואג לשנות אווירה, לשבור את השיגרה.