המשמעות האמיתית

הימים חולפים ביעף, כל יום אני אומר שאשב ואכתוב, אקדיש זמן לבלוג אבל, למעט סיבוב מהיר בין הבלוגים שאני קורא אפילו ללא השארת סימן שביקרתי,  השעה מתאחרת והמשימות דוחקות.

בתקופה שחלפה הספקתי: להיות בחו"ל לרגל עסקים, לזכור ולא לשכוח את קורבנות השואה, להתייחד עם זיכרון חללי צה"ל , שלצערי את חלקם הכרתי באופן אישי.

יום העצמאות נחגג באופן מסורתי בבמת הבידור השכונתית עם אביב, שאני מקווה שגם בשנה הבאה תסכים לליווי שלי ולא תתחיל להתנער מעולי ולהסתובב לבד עם הכיתה. למרות שהזמן חולף והרגע יגיע גם לזה.

שמתי לב שלאט, לאט החגים נעלמים לנו, נשארים אצלנו רק בתור זיכרון, הילדים כבר לא סופרים אותנו בבילויי החג ואנחנו נשארים ספונים בבית לבד, מרגישים את עומס השנים על כתפינו. הם כבר לא צריכים שנלווה אותם בערב יום העצמאות, בהדלקת המדורה בל"ג בעומר וכך מלבד ריח קלוש של עשן מדורות שמצליח לחדור לבית למרות התריסים והחלונות המוגפים, זיהום האוויר החמור שמתיישב על הארץ למחרת, שאריות אודים עשנים שמפוזרים בכל חלקה פנויה ועניים טרוטות מחוסר שינה החגים האלה הופכים להיות החגים הנעלמים.

ביום העצמאות אור הלך למופע רוק העצמאות וחזר רק בבוקר וטל בילה עם חברים וחזר בשעות הקטנות. בל"ג בעומר כל אחד מהם בילה עם חבריו לאור המדורה והמנגל. הם חזרו, בתיאום יחסי בשעה 6 בבוקר. טוב גם אנחנו בגילם שאפנו להחזיק מעמד עד הבוקר. לו רק ידענו כמה ההורים דאגו.

בחודש מאי גם חגגנו שמחות, לעינת הייתה יום הולדת, ב11 לחודש, הפתעתי אותה כדרכי בעוגת פחזניות נהדרת ומתנה מושקעת. ב 25 לחודש, לפני יומיים, חגגנו 2 שמחות.  לאור מלאו 16 ,הוא הוציא תעודת זהות אתמול. על ההפתעה שהוא קיבל עוד ידובר רבות. ולאבא שלי מלאו 72 שנים,  אנחנו עוד נחגוג להם במשותף בסוף השבוע עם עוגה וכל השאר.

כל כך הרבה דברים קורים בפרק זמן קצר אבל העיקר שהחוויות מלוות אותנו ונשארות למזכרת. אחרי ל"ג בעומר הלכנו עם כל המשפחה (יום לפני יום ההולדת המשותף לאור ולאבא שלי) לחגוג בפיקניק עם הרבה בשר על האש. בנוסף לדברים הרגילים הכנתי קבב מדהים (בשר טחון, לייה, בצל קצוץ, פטרוזיליה , כוסברה, ותבלינים : ראס אל חנות, פלפל גרוס, מעט שמן זית,  כמון, א. מרק עוף).

שיחקנו כדורגל בפארק, עד עכשיו השרירים ברגליים תפוסים לי.  היה כיף צריך לחזור על זה בהקדם.

אור לא הצטרף לפיקניק הוא נשאר בבית ללמוד למבחן מתכונת בהיסטוריה. השנה הוא מתחיל את הבגרויות בהיסטוריה ולשון.

זהו צריך לחזור לעבודה, למטלות. לחכות ליום ירושלים ולחג שבועות, אז יכה הקיץ במלוא עוזו, השיגרה תפרוץ לחיינו עד לחופש הבא.

בנתיים צריך להסתפק בקצת נחת, בילויים נחמדים ושמחות קטנות שמפציעות מידיי פעם.  

הרבה פרטים, העברתי בפוסט הזה, סיכום של חודש שחלף. חודש שאוסף לתוכו את האירועים שמרכיבים את חיינו.

אוהב, חושב, משתף, מחזק, תומך ובעיקר מחייך. אני פה וכרגיל גם במייל.