לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

המשמעות האמיתית

ניסיונות להגיע למה שכולנו היינו רוצים, תהליך של שינוי מלא באופטימיות עם תובנות מועילות.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2006

הארוחה


הבטחתי לכתוב פוסט על אוכל, בכלל אני אוהב לבשל, גם לאכול. למרות זאת אני מצליח לשמור על משקל תקין וקבוע ללא עליות ומורדות. אז הסיפור לשבת נוגע באוכל באופן הכי ישיר, הוא נכתב בהשראת סיפרו של מריו יוהנס סימל, אפשר גם בלי קביאר. ספר שמאוד אהבתי בצעירותי ואבד לי, לאחרונה מצאתי אותו שוב באחת מחנויות הספרים אז בהשראתו.

 

אין קשר בין הדמויות בסיפור לשום מאורע או אירוע שהתרחש במציאות, מלבד היותי חובב בישול.

 

בזכות ארוחה זו הצליח שון לסגור עיסקה משתלמת וחוזה ארוך טווח.

שון היה בטוח ביכולותיו הוא רצה לקבל את החוזה לאספקת חומרי הגלם למפעל היציקה. הוא הצליח להשיג פתיתי פוליפרופילן דרך המזרח במחיר טוב, מחיר שישאיר לו רווח נאה. הדרך למפעל עברה דרך הקניין של המפעל, שוורץ והחשב ג'ק. שני בחורים בגיל העמידה ששיתפו פעולה בינהם ודאגו לאנשי שלומם. ג'ק הממושקף היה גבר נמוך עם כרס עגלגלה, מקריח קמעה, חובב מסעדות ואוכל משובח. שוורץ חלק איתו את האהבה לגרגרנות.

 

התוכנית היתה פשוטה, למצוא ערך מוסף ויתרון על המתחרים מלבד המחיר. שון שהיה ידוע בחיבתו לאוכל והיה חובב בישול מצא את הפיתרון במהירות. הדרך לחתימה על העיסקה עוברת דרך קיבתם, אפשר יהיה לזכות ביתרון המיוחל, במיוחד כשבזירת המחיר והאיכות כמעט כל המתחרים מתיישרים.

 

ההזמנה לארוחת הערב התקבלה ברצון על ידי שוורץ וג'ק. "כן, ברצון יהיה מעניין לשם שינוי לאכול אוכל ביתי"

"אז קבענו לשעה 19:30 , בדיוק בסיום יום העבודה.

 

"מריה, מריה" - שון קרא למנהלת משק הבית

"כן אדוני" 

"אני אזדקק לכמה דברים מהסופר, יש לנו אורחים לארוחת הערב היום"

 

תפריט לארוחת ערב (דינר)

פילה דניס בגריל מלווה ברוטב שמנת

גולש עגל שיכור מלווה בתפוחי אדמה אפויים

אגס הלנה היפה

 

הארוחה לוותה ביין קברנה סוביניון

 

 

פילה דניס ברוטב שמנת

תבל את הפילטים במעט מלח ופלפל שחור גרוס, עסה את בשר הדג והכנס לגריל  כ- 10 דקות לפני ההגשה כשקוביות חמאה, (מרגרינה) מפוזרות על בשר הדג. הגש בליווית רוטב שמנת.

לרוטב השמנת : השתמש בכמות שווה של שמנת לבישול (קצפת צמחית) וציר דגים (ראשי הדגים והאדרות שבושלו עם ירקות שורש, סלרי ראש,שורש פטרוזיליה, גזר, בצל, פלפל אנגלי, עלי דפנה, ובוקה גרני עשבי תיבול אחרי הבישול וצמצום הנוזל יש לסנן, אפשר לשמור בהקפאה)

הוסף פלפל לבן, יין לבן, מלח לפי הטעם. אפשר להוסיף גם מעט שום כתוש ולעטר בפטרוזיליה קצוצה דק.

 

גולש עגל שיכור

בחר נתח של בשר עגל טרי המתאים לצלי/גולש חתוך לקוביות.

טבול את הקוביות בקמח וסגור אותם טגן במחבת עם מעט שמן.

טגן בסיר קוביות בצל, הוסף את השר צוק בקבוק יין אדום יבש לסיר (קברנה סוביניון מעולה)

תבל באגוז מוסקט, פלפל שחור גרוס, ציר בקר, עלי דפנה, שום כתוש בשל עד לצמצום הרוטב (כשעה וחצי)

 

תפוחי אדמה אפויים

השתמש בתפוחי אדמה פריזיאן (תפו"א קטנים עגולים) עם אתה מבשל אותם על קליפתם רצוי לחצות

צפה אותם בפפריקה מתוקה, והנח אותם בתבנית בשכבה אחת. 

הכן אמולסיה (ערבב את המרכיבים בעזרת מזלג עד שתהיה האחדה והתערובת תהפוך לצמיגה) של שמן זית,דבש, רוטב סויה, תימין טרי קצוץ, שום כתוש, פלפל שחור גרוס. פזר את התערובת בנדיבות על תפוחי האדמה והכנס לתנור כחצי שעה.

 

אגס הלנה היפה

השתמש באגסים מסוג בוסקה קלוף ונקה אותם, חצה אותם לשניים. בשל במי סוכר ויין. (אפשר להשתמש בחצאי אגסים מקופסת שימורים)

הנח כל חצי אגס על כדור גלידה וניל (אפשר פרווה)

צוק על חצי האגס רוטב שוקולד העשוי משוקולד מעולה (אפשר מריר, פרווה) שהותך עם שמנת מתוקה או קצפת צמחית

השילוב בין הקור של הגלידה והשוקלד הוא מדהים.

 

 

"בשר הדג הוא כל כך עדין, באיזה דג אתה משתמש" - שאל ג'ק

"הרוטב נפלא ממה הוא מורכב" - התפעל שוורץ

 

"הסוד הוא להכין את הדג ממש כשרוצים להתיישב לאכול" -  ענה שון, "עוד מנה?" 

 

"מריה , תגישי בבקשה את המנה העיקרית" הניחוחות שהיו באוויר יחד עם הנוף של גלי הים והחוף שנשקף מחלונות חדר האוכל המרווח והמפואר, עשו את שלהם. כל המחסומים נשברו.

 

"ממממ מה יש בתפוחי האדמה האלה, לא טעמתי כאלה מימיי" גרגר בהנאה מופגנת ג'ק

 

בשלב זה ידע שון, העסקה כמעט בטוחה. רוח נעימה נשאה את גלי הניחוחות ועטפה את המסובים.

השיחה התגלגלה בנושאי בישול ואוכל במנה האחרונה שהישלימה את הארוחה, היה כמעט ברור שנוצרה פה ברית, והחוזה ייחתם.

 

"שון, נדון בפרטי האספקה ביום ראשון, תגיע למשרדים על מנת שנוכל להתקדם". שלושת הגברים לחצו ידיים ונפרדו לשלום כשעוד עיסקה מוצלחת תרמה את חלקה לעסק המתהווה.

נכתב על ידי רונן לוי , 28/7/2006 09:54  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רונן ב-3/8/2006 09:34
 



דמעה


הייתי חייב לכתוב עוד משהו היום, מבטיח שאשאיר את העצבות בצד יחד עם הכאב והיגון אז משהו אחרון, עוד כמה שורות שכתבתי בערך באותה תקופה של " מה רבו הדברים" (ברקע מתנגן שיר של יוס בנאי "יפה שלי" ומוסיף לאווירה

 

דמעה

 

היא גדולה ויפה

כיהלום תלויה

מלוחה ושובה

והלב הרגיש

מתכווץ למָראַה

כה גדולה עגולה

כטיפה בים

מבטאת רגשות

בכי ושמחה

מוות וחיים

וכקשת בענן

מול השמש צִבְעַה

והלב נצבט

כה גדולה ויפה

הופ זלגה לה נטפה

מלוחה ושובה

הדמעה מבטאה

את מהות החיים

ויגון המתים

 

מקווה שהצלחתי לנגוע, בכל אופן אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה.

 

ברקע מתנגן לו השיר  "מה חשוב היום, מה?

                               מה חשוב אתמול, מה?

                               מה חשוב הכל, מה?

                               אם נמשיך לרצות, מה?

                               יסתדר הכל"

 

בביצוע של ריטה, " לא נדע גם פחד, לא נדע מכאוב"

כמה שהשיר הזה מתאים למצב משדר משהו שהוא כמו עצבות אופטימית.

 

אני יושב במשרד אחרי יום עבודה עמוס, רוב היום הייתי בחוץ בנסיעה ממקום למקום. ככה גם המחשבות רצו ממקום למקום, בעיקר למקומות טובים, (זוכרים: החלפת מחשבות). מצפה לשבת שקטה, חדשות טובות.

 

בתקופת לחימה העסקים חלשים, חצי מנסים להתמודד עם טילים, קטיושות וחוסר לקוחות וחצי עסוקים להתמודד ולתמוך באורחים מצפון. כשאני מנתח את המצב ועושה לעצמי הערכת מצב מדינית לצערי, המצב לא הולך להיות יותר טוב חוזרים אליי כל הזכרונות ממלחמת לבנון, זאת שקראו לה מבצע ב - 82 .

 

בתקווה לזמנים יפים והרבה אהבה

 

נכתב על ידי רונן לוי , 27/7/2006 18:55   בקטגוריות שירים שכתבתי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רונן ב-28/7/2006 11:59
 



מה רבו הדברים


אחרי החדשות הנוראות של אתמול על הקרב בבינת ג'ביל ותוצאותיו . ולמרות שאני יודע שבכל מלחמה יהיו נפגעים ויש לה מחיר, שחלק מחבריי הקרובים שילמו, כדי אנחנו נוכל להמשיך את ביניין הארץ ונוכל לקיים חיים. בטני התהפכה, הרגשתי כאילו מישהו נתן לי אגרוף ישירות לכליות, וההרגשה הכללית היתה קשה.

אבל אנחנו בתור עם שסבל רדיפות וגירושים יודעים שחייבים להמשיך, בנחישות, בהתמדה לשאוף קדימה כי זה ביתנו.

אני רוצה להקדיש את השורות הבאות שכתבתי במלחמה הקודמת לכל הלוחמים, משהו שמתאר את ההרגשה והכמיהה לעתיד טוב יותר ולדברים אחרים, את הדילמה בין הרצוי למצוי של האין ברירה.

 

מה רבו הדברים

אותם ראו עיני

ראיתי שנאה וכעס

משטמה ומלחמה

שדות חרוכים וילד בוכה

ואני עודני נער

 

מה רבו הדברים

אותם החמצתי

טעמה של אהבה

ניחוח נרקיסים

כוחה של מנוחה וריח החציר

ואני עודני ילד

נכתב על ידי רונן לוי , 27/7/2006 08:54   בקטגוריות שירים שכתבתי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מצאתי את עצמי ב-3/8/2006 19:26
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  רונן לוי

בן: 61




15,978
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן לוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן לוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)