המשמעות האמיתית

העצה הטובה הפרוייקט של ח.ש.ת, שהפך לנושא החם (כל הכבוד אריאל), הביא אותי לחשוב שוב על העצות שקיבלתי בחיים. אומנם כתבתי בתגובות בפוסט הרלוונטי אצל ח.ש.ת. אבל התחלתי להרהר בכך שוב.

כמה שהפכתי בנושא תמיד עלתה אותה העצה שקיבלתי מכמה אנשים ובראשונה מהוריי.

"תלך ללמוד" העצה הזאת באה בכמה גלגולים כאלה ואחרים כמו: "תשקיע בלימודים", "חייבים תואר אקדמאי", "צריך להתמחות".

אבל מה שתפש את ליבי והשתדלתי להישאר אליו נאמן היה ההיכרות עם אנשי הרנסנס של המאה ה-16. אליהם התוודעתי במסגרת לימודי בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.

הפילוסופיה הייתה פשוטה, לימוד לצורך העשרת הידיעות, לימוד רחב אופקים, לימוד לשם הלימוד. המודל של "איש האשכולות" ברנסנס שהיה נודד ממקום למקום ולומד. אותה התקופה בהיסטוריה של ההתחדשות, התחייה שהביאה אלינו את גדולי הציירים, אומנות, אנשי דעת, פילוסופים . תקופה שיצאה מ"החושך" של ימי הביניים.

זאת העצה הטובה ביותר שקיבלתי "תלך ללמוד" ומהיותי ילד התחלתי ללמוד ולקרוא ספרים, ואני ממשיך ללמוד עד היום.

לומד מהאיש ברחוב, מעובד הניקיון, ממי שסובב אותי, מספרים, מהאינטרנט, מהטלוויזיה , מהילדים, מהמרצים באקדמיה, מניסיון החיים.

זאת גם העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת, תלמדו כל דבר שאתם יכולים. תלכו אחרי ליבכם ואף פעם אל תגידו שמאוחר מידי. אפשר לעשות תואר ראשון, שני, דוקטורט בכל גיל.

אפשר ללמוד כדי להעשיר את הידיעות, את החיים. כדי להרחיב את האופקים, ואלה הם הלימודים הטובים והכפיים ביותר. לימודים לא לצורך תעודה, ללא מבחנים ממש כמו אנשי הרנסנס.

עוד שבוע עמוס עבר, התחלק בין מחויבויות רבות. העומס הרחיק אותי מפה, מהכתיבה ומהקריאה של הפוסטים בבלוגים החביבים עליי. אני מתעדכן בפוסטים האחרונים, מקדיש את הזמן לקריאתם ולא תמיד מגיב מפאת קוצר הזמן.

עדיין ישנם מטלות שלא השלמתי, אני צריך להגיש כמה עבודות ביום ראשון. כשהעבודה מתגברת, חוסר הסדר במשרד בא לידי ביטוי. כל נייר שמחפשים בין הערמות לוקח את זמנו עד שהוא נמצא. לא ניחנתי בלהיות מסודר, הבלגאן חוגג. אחד מהדברים שאני לא אוהב זה תיוקים, כך נראים גם פני הדברים. לקחתי על עצמי משימה לסדר את הניירת במשרד, אני רוצה לעמוד בה עד סוף השבוע הבא.

בקרוב אני אוסיף למשרד עוד עובד/ת לתפקידי ביקורת ומזכירות כדי שאוכל לתת שירות טוב ויחד עם זה להמשיך בשיווק ולהוסיף לקוחות ופרויקטים. (זה יעזור לי גם בנושא הסדר במשרד).

יולי כבר עבר את מחציתו, וחום הקיץ נותן את אותותיו. כבר שבועיים לא הייתי בים. מחר ננצל את הזמן ואלך להליכה לאורך החוף במסלול החביב עליי. נאוורר את המחשבות שהצטברו בזמן האחרון, נפנה מקום למחשבות חדשות.

לכל אחד מאיתנו יש יעדים בחיים. גלויים, סמויים, מעורפלים, בהירים. חשבתי להעלות את היעדים האלה על הכתב, גם האישיים וגם התעסוקתיים, חברתיים וכדומה. מעין רשימה של דברים שהיינו רוצים לבצע, להשיג, להגיע תוך שנה. זה יכול להיות להחליף סלון או לשנות מקום עבודה. לקבל תפקיד חדש, להתקדם בעבודה, להקים משהו, לצאת לחופש, להיכנס למערכת יחסים, להרזות, לצאת מהמינוס, להגיע למחזור מסוים בעסק, להתאהב, להשלים ועוד ועוד.

אני אשב על רשימת היעדים שלי ואעלה אותה בפוסט הבא. אשמח שגם אתם תרימו את הכפפה ותרשמו את רשימת היעדים שלכם לשנה הקרובה.

אפשר לחלק את הרשימה ליעדים לחודש הקרוב, לחצי השנה הקרובה ויעדים להגשמה תוך שנה.

בעוד שנה נחזור אל הרשימות ונראה איפה אנחנו עומדים, מה הצלחנו להגשים ולאן הצלחנו להגיע.

אני מציע לרשום יעדים ברי השגה, לתכנן תוכנית איך אנחנו מתכוננים להגיע ליעד ומה צריך לעשות כדי להגיע אליו. וכמובן עם המחויבות הדרושה להתחיל בדרך להגשמתם.

ומילות השבוע שלי הן: הגשמה, תכנון, התמדה, סדר והרבה אהבה.  

ימים ארוכים עברו עליי, בשבועיים האחרונים. הזמן התקצר או התארך תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה. שבוע שעבר שהיתי בטבריה במסגרת אחד מהפרויקטים בעבודה. מלון על שפת הכנרת הממוקם על הטיילת של טבריה.

כדי לחלץ את העצמות וקצת להתאוורר, יצאתי להליכה קצרה לאורך הטיילת והרחוב הראשי שבו ממוקמים דוכנים בליבה של העיר. לבד מזה שהוקסמתי מהעיר, במיוחד שזכיתי לראות את הזריחה והשקיעה ממש מקו המים, חשתי מועקה ורגש של החמצה.

השמש לאט, לאט עולה ממזרח. דוחקת את עלטת הלילה לכדי אור מעומעם שהולך ומתחזק. כאילו יד נעלמה מסובבת את המעמעם במתג החשמל של העולם. מפזרת שובל של אור על פני המים, שזוהר בצבעי זהב על פני תכול המים.

ולקראת שקיעה הגוונים מתכהים, עד שפני המים הופכים לשחורים ושטוחים כמו מראה חלקה.להקות דגים קטנים שוחות בסמוך למזח ובינהם כמה שפמנונים גדולים שעולים מידי פעם לפני המים.

כל זה מרחיב את הלב עד שמגיעים ממש לקו המים  (211.50-) ויום אחרי כבר ירדו ל  211.52-  ואז מבחינים בעזובה והזנחה שניכרים בכל מקום. קו המים הנשבר על מזח הטיילת זרוע בקבוקי פלסטיק ושאר לכלוך. בניינים עתיקים סגורים ומטים ליפול. על שימור לא חושב ששמעו. כתובות גרפיטי על המבנים הסגורים. חנויות סגורות ועל כמה מהן שלטים להשכרה. כן, אני מדבר על מרכז העיר ועל הטיילת הקצרה שלאורך האגם, שבכל מקום אחר בעולם הייתה הופכת לפנינה פורחת.

טבריה וסביבותיה יכולים להיהפך לגן עדן לתיירים. בידנו הדבר ובידי משרד התיירות ועיריית טבריה שלא עושים דבר בנדון. חבל.