קריאת ספרים, היא אחת מאהבותיי. אני אוהב לקרוא, לפרק זמן מסוים אני נמצא במקום אחר. מטייל בזמן, עובר לעולמות אחרים, מכיר אנשים אחרים. נקשר לדמויות לצבעים, לריחות, לנופים, למחשבות, ללבטים. חווה את החוויות על בשרי, לעיתים בת שחוק קלה נפלטת מבין שפתיי ולעיתים דמעה מבצבצת לה בזווית העין.
לא כל הספרים אותו הדבר, יש סופרים יותר מוכשרים מאחרים ויש כאלה שמעלים את הכתוב על פס ייצור לפי נוסחה ידועה מראש.
אתמול סיימתי לקרוא ולהתרגש מספר נפלא, שמעלה הרבה שאלות מוסריות, אתיות ובעיקר יחסים בתוך המשפחה. "שומרת אחותי" של ג'ודי פיקו.
אני ממליץ בחום על הספר הזה, יחד עם עלילה מצוינת והרבה שאלות ותהיות. אפשר להבחין בין השורות שהוא נכתב ממקום אישי וכואב. אפשר להעריך את המחקר לכתיבת הספר שערכה הסופרת.
הספר זורם, מרגש, מפתיע, מעלה חיוך, ואז נותן לך חבטה בבטן כשאתה לא מוכן, סוחט את האוויר מהריאות ,והעניים ממהרות, דוהרות על פני השורות. מחפשות שבב של תקווה, והלב מצפה לסוף מהאגדות, מתקתק, סוכרי בצבעים של ורוד על רקע שמיים תכולים בהירים ועננים לבנים.
"ג'ודי פיקו עצמה היא אֵם שמתמודדת עם ילד חולה: בנה, ג'יק, סובל ממחלה נדירה: גידול שפיר באוזן. גידול שכאשר אינו מטופל, הוא יכול לחדור למוח. הטיפול הקונבנציונאלי הוא הסרה מוחלטת של תעלת האוזן כולה, צעד שמונע גידולים עתידיים, אך גם גורם לחירשות באוזן. ג'ודי ובעלה החליטו לנקוט טיפול ניסויי - הסרת הגידול בלבד. הדבר אמנם דורש ניתוחים אחדים אך שומר חלקית על השמיעה. במשך שלוש שנים התגלו אצל בנה שלושה גידולים בשתי האוזניים, והוא עבר עשרה ניתוחים. היום בגיל 10 הוא בריא ומאושר, חירש באוזן אחת ושומע חלקית בשנייה. "בתקופת הניתוחים היינו עוזבים הכול כדי לטפל בג'יק. אחיו של ג'יק ידעו שחייהם משניים יחסית למחלתו של ג'יק," סיפרה ג'ודי פיקו". – ציטוט מתוך האתר מועדון קריאה
מקווה שתקראו ותהינו, ללא ספק המשקע יישאר.
אמצע יולי, רבע מהחופש הגדול עבר. תוכניות גדולות מחכות בהמשך. החיים מכוונים אותנו לדרכים, שאולי לא היינו שמים לב אליהם עם היקום לא היה מפנה את תשומת ליבנו.
סוף שבוע נפלא, לחוף הים עם ספר טוב ביד ואייס קפה בצד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
