ראש השנה עבר רק אתמול והתחלנו שבוע מקוצר של עבודה. הזמן דוחק ומאיץ ולא מותיר פנאי אפילו לעכל את כל מטעמי החג. אבל עוד מועדים לשמחה (בקרוב) ועוד ארוחות , שכמו נושאות מטוסים, נושאות קלוריות בחובן בדרך להתיישב בהיקפים שהתעבו בחג האחרון.
חזרתי משבוע בצפון איטליה, היה מרענן, טעים ומעורר את הרצון להישאר עוד. הפעם נסעתי לטיול וחופשה בשונה מהפעמים הקודמות. טיול מסביב לאגם גארדה עם העיירות הציוריות הפזורות לחופיו, הביא אותי לכמה ימים של נסיעה בתוך תמונה. חלום שהתעורר לחיים, הפך למוחשי לתלת מימדי. גלידה אחרי גלידה , לפני הפיצה ואחריה. כל מה שמפריד ביניהם זה זמן שנמדד במרחק. בליל של טעמים וניחוחות, ים של צבעים, שנמשכו ביד אמן כמו בציורי הרנאסנס. פתאום כמו קמו לחיים משפחות האצילים, הפטרונים, ואיפשרו לאומנים לצייר את הטבע, את האגם על חופיו ועיירותיו ולהפיח בהם חיים.
הטיול התפרס על אזור הצפון, וורונה, ונציה וגלש קצת לחבל טוסקאנה ולבירתו פירנצה. קצרה היריעה מלתאר, (בשביל זה יש תמונות ).
בטרם החג הפציע, נסענו לזיקים לטכס ההשבעה של טל. באחת חזרתי לימי הצבא, געגועים לפעילות. הטכס היה מושקע ומרגש, תצוגת תכלית של פעילות, הפגנת חלק מהיכולות וחלוקת ספרי תנ"ך. הקריאה הרמה של עשרות החיילים "אני נשבע, אני נשבע, אני נשבע" שילחה גלים של התרגשות שנשברו לחופם של בני המשפחות שצפו בטכס. המודעות שיש לנו על מי לסמוך פיעמה בכל לב.
התקופה הזאת הייתה עמוסה בחוויות, מפגשים וקולות מהעבר הרחוק והקרוב. מפגש מרגש עם החיילים ,העמיתים והמפקדים בפלוגה בסדיר, שהתקיים ברמת הגולן בבסיס. שם העברנו חוויות , זכרנו את הנופלים, התעדכנו וחידשנו קשרים. כמות האנשים שהגיעה הפתיעה אותי, כמעט כולם היו שם, אני הייתי אז מ"מ צעיר בפלוגה ב' ועברתי איתם תקופה ארוכה של מבצעים, פעילות ואימונים.
המפגש השני לא התרחש בפועל, למעשה הוא היה קול או יותר נכון שיחה שהתנהלה במדיה , שיחה שהובילה אותי לעדכן מיד אחרי החג.
שנה טובה ומועדים לשמחה. שנת הצלחה, בריאות, שפע, אושר ושמחה. לכל אחת ואחד מכם לבני המשפחות בארץ ובחו"ל , לחברים, חברות, מכירים ועמיתים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
