זהו, מצאתי אותם..את האנשים שלי. שאני אוהבת, שאני מתחברת, שאני רוצה להיות איתם ושמקבלים אותי לא משנה מה/מי אני.
איתם אני לא צריכה לזייף, להחביא...כלום. הם אוהבים את האופי האמיתי שלי, בחיים לא יעבירו עליי ביקורת, בחיים לא יתנשאו מעליי [ומי שמכיר אותי יודע כמה אני שונאת את זה]. כל השלוש שנים האלו הייתי עיוורת, לא ראיתי שאני לא באמת שייכת לאנשים שהסתובבתי איתם.
ועכשיו...המוות שלך, סבא, גרם לי להבין כ"כ הרבה. גרם לי להבין שחיים רק פעם אחת וצריך לחיות כמו שא ו ה ב י ם.
לא לחיות בשביל הציונים בבי"ס, לא לחיות בשביל להרשים אנשים, לא לחיות בשביל הסטיגמות...לחיות בשביל עצמך ובשביל המשפחה. לא אכפת לי איזה שם יצא לי... יגידו "פרחה", יגידו "שרמוטה", יגידו...אז שיגידו. כי בסופו של דבר זה רק דיבורים.
על מי צריכה לעשות רושם? על הילדים מהכיתה שלי? על המורים? על ההורים של ה"חברים" שלי? טוווווווב אחים שלי.
סיימתי לעשות רושם של ילדה טובה על אנשים, מי שלא נאה לו האופי שלי וההתנהגות יכול לעוף לי מהחיים.
אני אוהבת את עצמי, אני יודעת מי אני...ו-וואלה? אני מאוווווווווווווווווווווושרררררררררררררת עם זה.
סבא? מה יש להגיד. הגעגועים קורעים לי את הלב, את הנשמה. אבל אני מצליחה לחיות עם זה.
אני מצליחה להבין שטוב לך עכשיו ושאני צריכה להיות פה בשביל המשפחה והכי בשביל עצמי.
אני צריכה להגשים חלומות, לחוות דברים והכי...להיות מאושרת.
גמרתי לתת לאנשים לחלק לי הוראות, לאמר לי איך להתנהג, איך לדבר, מה לאהוב ואת מי לאהוב.
אני בן אדם חזק וכל החודשיים האלו למדתי עד כמה. למדתי כמה אנשים יכולים להיות טיפשים ועל כמה אנשים שלא שווים את זה בזבזתי את הזמן שלי. החטיבה = התקופה הכי רעה ומגעילה וצבועה וטיפשה בחיים שלי. מצטערת על כל דקה!
אבל מה שאני לא מצטערת? שזה הביא אותי לאן שאני היום.(: שמחה ומאושרת. היה לי חופש כיפי.
הרחק מכל האנשים שאני לא אוהבת וקרוב קרוב לאנשים שאני כן 3>
אבל...יש שתי בנות שהיו איתי לכל אורך הדרך, ואותן אני בחיים לא אפסיק לאהוב ובחיים לא אשכח.
אביה - כל הריבים שלנו, כל הכעסים? הכל שווה את זה. כי תראי איפה אנחנו עכשיו! אני כ"כ כ"כ כ"כ אוהבת אותך!
בתאל - אני העולמות הכי הפוכים בעולם, אבל כ"כ דומות זה משהו.D: את אחת האנשים היקרים לי בעולם, נשבעת לך. מאוהבת בך3>.
היה לי אתמול יום הולדת
כן, כן. ונחשו מה? הוא היה הכי כיף בעולם. למרות שאביה ובתאל לא היו כאן. 
הייתי עם נורית [אח אח מלאך הילדה הזאת], אוריה [החברה הישנה-חדשה הכי טובה מואהאהאP:] וזמר [מתה עליה!] המושלמות והיה הכי כיף בעולם! ראינו באטמן [נתיב XD] שאגב היה לא משהו בכלל...והיה אחד המצחיקים. אחרי הסרט הלכנו לשרונה והיה בלאגנים [פרטי העלילה חסויים XD]. ציטוט אחד המצחיקים:
מתקשרות למישהו באמצע הלילה הביתה...
א: אפשר את ********?
ע: תגידי את חושבת שזה בסדר להתקשר בשעה כזאת?
א: כן
ע: זה נורא מבהיל! תחשבי שאת בתוך צינור...ומטלטלים אותו חזק חזק
*שמהאותנועלממתינה*
XDDDDDDDDDDDDDDD
מה היא רוצצצצצצה :|.
גם קניתי בגדים עם נורית. [: וסבתא הביאה לי שרשרת זהב אמיתית כפרעליה! :-*
אז בלי יותר מדי דיבורים [דיברתי מספיק, הא?] - זה היה הכי בלי השקעה, בלי יותר מדי תיכנונים ועדיין היוםהולדת הכי טוב בעולם(;
אז?
אני מאושרת. כן, אני שמחה.
וככה צריך.
בעזרת השם שנה הבאה תהיה שנה מדהימה, של דברים ואנשים מדהימים. סוף סוף!
ולסיום שיר מדהים D:
מוקדש לכל אהובתיי המדהימות 3>
מספרים עלי שאני קצת השתנתי
ואומרים שאיבדתי ת'תמימות
לו רק ידעת את הדרך שעברתי,
כדי למצוא לי איזה רגע של שלמות
ולפני עומד אדם שמתבונן לו
ומחפש את השינוי שחל עליו
ולא מוצא דבר, מוזר שהשתנה בו
חוץ מהצבע שהחזרת לו ללחיו
פזמון: ויש לי חשק לפעמים לצועק חזק אל העולם
על מי את בישבלי ומה שאת נותנת
ויש לך כוח של צבא שלם אך את נגד כולם
וזה עושה אותך למה שאת, לוחמת
אז מספרים אלי שאני קצת השתנתי
וזה נכון כי החיוך שב אל פניי
פינה שקטה אני אצלך מצאתי
את לי הכל , את לי בחירת העבודה
פזמון:ויש לי חשק לפעמים לצועק חזק אל העולם
על מי את בישבלי ומה שאת נותנת
ויש לך כוח של צבא שלם אך את נגד כולם
וזה עושה אותך למה שאת, לוחמת
ויש לי חשק לפעמים לצעוק חזק אל המרומים
למה זכיתי ששלח אותך אליי
את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים
מהרגע שחדרת אל תוך חיי
33333>
עריכה:
"ישקעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעף" :| XD