מיומנו של סמוראי
פתגם סיני עתיק אומר אל תקשיב לפתגם סיני עתיק |
| 6/2009
האי של הברון - סיפור חדש
כמו שאמרתי לפני כמה זמן חזרתי לכתוב ועבדתי על סיפור חדש אולי אצליח לדבוק בזה אבל עכשיו בלי להכביר במילים:
האי של הברון:
"איפה אני?, איך הגעתי לכאן בכלל?" אמרתי ובעיניים
המנסות להסתגל לשמש הבוהקת שקפחה מעל ראשי נפרש לפני חוף ים הדומה מאוד לגלויה
מהאיים הקריביים, עצי קוקוס היו מפוזרים באזור מעל ראשי חגו שחפים ומידי פעם אלה
צללו למים כדי לתפוס דג. הכל היה נראה מאוד שליו אבל כל הזמן ניקרה בראשי השאלה של איך הגעתי למקום הזה, האם יתכן
שאני חולם?. הכל נראה אמיתי למדי, הרוח נושבת בעורפי, בהחלט ניתן להרגיש את החול
הזהוב שמצא לו, בדרך פלא, משכן קבע במכנסי הג'ינס שלי והשמש עצמה מלטפת בקרניה את
החול אשר נשאר על החוף.
לא ידעתי למה אבל הרגשתי נינוח באותו רגע כאילו הגעתי
לגן עדן אבל בניגוד מוחלט למה שלימדו אותי
לעשות תמיד במצבים כאלו, החלטתי להיכנס למים, אם אני כבר כאן אז למה לא לנצל את
ההזדמנות. הורדתי את מכנסי הג'ינס ואת
החולצה המכופתרת שהייתה לי וצללתי אל המים
הכחולים. המים עצמם היו שופעי חיים. דגים מכל הצבעים נאחזו בבהלה למראה היצור האימתני שנכנס כרגע
למים, תופסים מחסה בין שוניות האלמוגים. "כן זה בהחלט לא חלום" חשבתי
לעצמי כאשר הרגשתי את מי מהלח צורבים את עיני, החלטתי שהטבילה הספיקה והגיע הזמן
לברר היכן אני נמצא ואולי גם הגיע הזמן לחזור הביתה. שחיתי חזרה אל החוף והתחלתי
ללכת על החול הזהוב בחזרה למקום שבו השארתי את בגדי. לבשתי מכנסי אבל חולצתי נעלמה
התחלתי לחפש סביב לראות אולי הרוח העיפה אותה למקום אחר אבל החיפושים העלו חרס
בידי השתעשעי במחשבה שאולי איזושהי חיה לקחה את החולצה ,נו מה חולצה של קסטרו, זה
איכותי. אבל בשעה זו השמש החלה להראות סימנים של שקיעה. אני אמנם אינני איש טבע אבל ראיתי בטלוויזיה
תוכנית או שתיים על הישרדות ויש שלושה דברים עיקריים שצריך לדאוג להם כאשר אתה
נתון לחסדיו של הטבע. שני הדברים הראשונים זה לדאוג למים ולאש. והשלישי הוא לבנות
מחסה ללילה. מכיוון שמים זה בעייתי להתחיל לחפש בשעות האור הספורות שנותרו לי ואש
אין לי מושג איך להבעיר בלי גפרור החלטתי שאני אתחיל לבנות לי מחסה. וכשאני אומר
מחסה אני מתכוון לערמת עליי בננה שקטפתי, לא בדיוק ארמון אבל גם זה יספיק וכבונוס
עץ הבננה הנדיב הסכים לתת לי בנוסף גם אשכול צהוב וטעים שיספק לי ארוחה דשנה עד
לבוקר ובשעה שאני מקלף את הבננה שמעתי קול בראשי של אדם מוכר "בננה זה מקור
מצוין לאשלגן" אבל קשה היה לי להיזכר מי אמר לי את זה, זאת בטח העייפות, אני
אדע יותר כבר בבוקר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
