לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיומנו של סמוראי


פתגם סיני עתיק אומר אל תקשיב לפתגם סיני עתיק

Avatarכינוי: 

בן: 34

ICQ: 120641558 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

סיפור אמיתי.. איך אפשר לצאת לחופשי (אפילו אם אתה עכבר)


עכברון קטן התהלך לו בארון שמתחת לכיור  בין בקבוק הקולה לסבון ידיים והרגיש איך ביטנו מבקשת ממנו משהו קטן שיכניס לתוכה.

פתאום הבזק של אור. הדלת נפתחה. במהרה התחבא  מאחורי בקבוקי שמן הזית שהיו שם.

הדלת נסגרה לאחר כמה שניות ואחרי שעיניו התרגלו לחשכה שוב הוא פתאום ראה מגשית בצבע לבן שבמרכזה מחכה לו חתיכת גבינה שמנה.

 

והעכברון הרעב שלא אכל כבר כמה ימים הסתכל בתמיהה על הסעודה שהתקינו לו.

האם כדי לו לאכול? האם זו לא מלכודת?

ישב מול המגש ורחרח אותו אלי כמחצית השעה.

ואז שביטנו הזכירה לו שהוא עדיין רעב, החליט לקפוץ על המגש ולזלול את הגבינה.

והיא הייתה טעימה! אולי הגבינה הכי טובה שאכל איי פעם

ולאחר שסיים את הגבינה עד תום החליט שזה הזמן ללכת.

אך אבוי!

הוא נדבק אל המגש ולא יכל לזוז.

בכל כוחו נאבק העכברון להשתחרר מהדבק אך ללא יועיל הוא ניסה לקרוא לעזרה לשאר חבריו העכברים אך הוא היה לבד.

 

הוא נשאר דבוק למגש עוד כשעה קלה. ואז פרץ אור, דלת הארון נפתחה, והעכברון שהרגיש את סופו קרב ניסה בפראות להשתחרר בדבק שאחז בו אך היה זה מאוחר מידי. יד גדולה נכנסה ולקחה את המגש והעכברון צייץ  מפחד ועיניו הגדולות התחננו לרחמים.

אך היד שאספה אותו לא הורידה אותו. העכברון שלא יכל להזיז את ראשו בגלל שהיה דבוק החל לרעוד  ולצייץ בקולי קולות.

 

העכברון הרגיש שהוא זז ולאחר כמה דקות שנראו כמו נצח הוא הרגיש שהוא נעצר

לאט לאט הרגיש שהוא מורד אל הקרקע.

והיד הגדולה תפסה את העכברון והחלה מושכת אותו מהדבק.

העכברון הקטן התנועע בפראות וניסה להילחם בענק שתולש אותו

הוא כמעט הצליח לנשוך אצבע אחת אך הענק היה מהיר והזיז אותה

 

לבסוף העכברון היה כמעט משוחרר כולו. ורק קצה זנבו הארוך נשאר דבוק למגש לכן העכבר ניסה לרוץ מהר לתק את זנבו בלי להסתכל אחורה.

והיד הגדולה במגע עדין שיחררה את הזנב.

העכברון מיד החל לרוץ אך הוא עצר, נעמד על רגליו האחוריות והסתובב.

לתדהמתו ראה שהוא נמצא בחורשה וראה שלא היה זה ענק מאיים

היה זה ילד ששיחרר אותו .

העכברון הניד את ראשו וצייץ ציוץ קטן של תודה, והעכברון המשיך לדרכו.

והיה נדמה לו שהוא שמע את הילד אומר לו בחיוך גדול "אין בעד מה! ותיזהר ממלכודות."

נכתב על ידי , 8/9/2007 19:05   בקטגוריות סיפורים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,385
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBig Bad Voodoo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Big Bad Voodoo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)