מיומנו של סמוראי

אור ראשון

כאור ראשון של היום.

הגעת ומאז חיי הם כחלום.

מילאת בתוכי כל פינה ומקום.

כי את האור הראשון של היום.

ועינייך הנוצצות כרסיסי הלילה השחור.

ולחייך העדינות כמו משי טהור.

בקסם המבט נשבה אני פתאום.

כי את האור הראשון של היום.

ומקרינה את תחושת טוהרה.

כאילו את היית בעצמך רוח "השכינה".

במגע מחשמל אני אתך עד תום.

כי את האור הראשון של היום.

ומתוך שיג ומתוך שיחה

מרחפים דברייך גברתי "הבּינה".

אני חושק בך כמו אוויר לנשום.

כי את היא האור הראשון של היום.