מיומנו של סמוראי

פנאן? ואוו אני לא חושב שאי פעם השתמשתי במילה הזאת...

אבל ברצינות היה טיול חוויתי ועמוק מאוד.

מסע של חיפוש עצמי  (מתי שהיה זמן)

וטיול של מציאת עצמך בתוך הקבוצה.

אני עדיין לא הספקתי לעכל את כל מה שהיה חוץ מאת השמות של הנופים וחלק מהסיפורים.

אבל אני חייב לספר שזאת הייתה חוויה.

אני מקווה שמחר אני אחרוג מהרגלי ואני באמת אכתוב פוסט על דברים שהבטחתי בפוסט הקודם.

ואני מקווה שאני אכתוב את החוויות שהיו לי מהטיול (כרגע אני עייף מידי... אמבטייה אחרי ארבעה ימים בחולות עם אותם תחתונים גורמים לאמבטייה הכי פשוטה להיראות כמו מקווה המלך)

אני רוצה לסיים את הפוסט הקצר הזה בציטוט. אני לא יודע מהיכן הוא לקוח אבל הוא מלווה אותי כל הזמן.

"מסע מוצלח לא מסתיים לעולם, 

הקילומטרים כן.

אך הזמן נשאר חקוק בתוכך.

הופך לחלק ממך.

בסוף המסע אינני מרגיש מנצח,

אלא יותר אסיר תודה

כאילו שהדרך עברה בתוכי

ולא אני בתוכה"

לילה טוב