מיומנו של סמוראי

לקחתי הפסקה רגע מהכתיבה של הסיפור... בינתיים שיר

משקיף אל עבר הזריחה

משקיף אל עבר הזריחה ומחכה .

מחכה שהיא תשוב, לה הוא מצפה.

היא תחזור, ככה הבטיחה אך מתי היא לא אמרה.

היא תחזור , זה מה שהיא הסבירה  אך מתי היא לא ידעה.

"חכה לי" ביקשה ולה הוא הקשיב..

את חייו למענה אפילו היה הוא מקריב.

וישב לו שם  בתקווה, האמין לה בכל ליבו.

ישב וחיכה לרגע שבו היא תתאחד איתו.

וישב הוא וחיכה ולא שינה לו מה אמרו כולם.

בשבילה היה מחכה הוא עד סוף העולם.

וכיצד זה נגמר האם היא  חזרה אל אהבתו?

לא ידוע אך הוא ממשיך עוד בשלו.

כן זה בעיקרון השם שעלה לי לראש בשעה שאני כותב את הסיפור הזה.. בינתיים יש לי רק פרילוג  זה משהו מאוד לא מוגמר אני חושב שאני אשנה אותו עוד בעתיד..

בכל  מקרה  הנה הפרילוג:

ירושלים, ארץ הקודש 3 לספירה

"בשם  שרקיאל המלאך עצור!!!"

"נהדר" חשב  לעצמו סת'ירו בשעה שרץ בין סמטאות העיר העתיקה הוא ביצע פנייה אל תוך סמטה צרה ומטונפת

"השעה עדיין לא חצות וכבר שליחי המסדר רודפים אחריי. איזו דרך נפלאה להתחיל את היום".  הוא טיפס על אחד מגגות הבתים והמשיך במנוסה.

"מעניין מאוד למה הם שלחו הפעם רק שלושה האם הם מתכננים משהו יותר גדול"

חשב לעצמו בשעה שדילג בין גגות הבתים. בגדיו השחורים מספקים לו הסוואה תחת אור הלבנה.  במהלך הריצה סובב את ראשו וראה שם  שלושה אנשים לבושי לבן עם חרבות מעוקלות רודפים אחריו

"הם אף פעם לא מוותרים" צחק וביצע קפיצה נוספת אל תוך  שמי הלילה  ונעלם.

"הוא הצליח לברוח אלישע" אמר אחד מהרודפים אל מפקדו.

"נכון" אלישע השיב "אבל לפחות הרחקנו אותו מהעיר. למסדר יש תוכניות גדולות היום ואסור ששום שד ושום לילין יפריעו לנו. לא הלילה".

לא הרחק משם מתוך אחד מחלונות הבתים סת'ירו חייך בהנאה "אווו פגישה חשובה של המסדר. מעניין מאוד מה חבורת הזקנים האלו מתכננים, אני חושב שלא יזיק לי להאזין."

"אני במקומך הייתי ממלאה את הפקודות שלי ונותנת לצללים לעשות את עבודת הריגול"

אמר קול מאחוריו.

"אההה נעמה" אמר סת'ירו בהנאה. "ובמה זכיתי בזימון כל כך אישי מפלגיה העליונים של השאול?"

"אתה תזכה בקיצור השרות שלך באופן משמעותי אם לא תבצע את הפקודות שלך" אמרה נעמה בטון מאיים

"ובכן גברתי חרשת הפלדה" השתחווה סת'ירו בזלזול מסויים "משימתי הייתה לחכות עד להוראות נוספות שיגיעו מבן שחר הלא יוצלח הזה"

"וכיצד אתה אמור לקבל את הפקודות האלו אם אתה עסוק כל היום בלשחק חתול ועכבר עם המסדר?"  אמרה נעמה  עיניה יורקות אש ושערה כלהבה

"גברתי אלף סליחות אך היו לי מחויבויות קודמות" אמר סת'ירו

"אתה קורא למשכב עם פרוצות מחויבויות קודמות?" אמרה נעמה בזעם.

"תאוות הבשר הוא עצם קיומנו הלא כך גבירתי?"

"לא כאשר מוטלת עליך אחריות בעלת חשיבות עליונה" שאגה נעמה בכעס רב.

"נדמה לי" אמר סת'ירו "שלך יש יותר מושג מהשליחות שלי מאשר לי  אולי נקצר תהליכים ותספרי לי כבר עכשיו במה מדובר"

"אני חושבת שלא" אמרה נעמה בטון מתנשא "בירוקרטיה של השאול, את הפקודות אתה צריך לקבל מבן שחר"

סת'ירו נאנח "כרצונך גבירתי" הוא מאוד לא אהב את בן שחר הוא הפסיד לו  שלוש בתולת וגמל בהתערבות על הסטת איזה איוב אחד מדרך הישר. מסתבר שלא משנה מה  סת'ירו עשה לו  בן האנוש הזה עדיין תמך באלוהים. מאוחר יותר מסתבר שהאל עשה התערבות דומה ונחשו מה.. הוא ניצח.

כשיש לך משהו כזה: (משהו חדש מגניב)

אני אפרסם מאוחר יות פרילוג לסיפור שאני מתחיל תגידו לי מה אתם חושבים