מיומנו של סמוראי

פנאן? ואוו אני לא חושב שאי פעם השתמשתי במילה הזאת...

אבל ברצינות היה טיול חוויתי ועמוק מאוד.

מסע של חיפוש עצמי  (מתי שהיה זמן)

וטיול של מציאת עצמך בתוך הקבוצה.

אני עדיין לא הספקתי לעכל את כל מה שהיה חוץ מאת השמות של הנופים וחלק מהסיפורים.

אבל אני חייב לספר שזאת הייתה חוויה.

אני מקווה שמחר אני אחרוג מהרגלי ואני באמת אכתוב פוסט על דברים שהבטחתי בפוסט הקודם.

ואני מקווה שאני אכתוב את החוויות שהיו לי מהטיול (כרגע אני עייף מידי... אמבטייה אחרי ארבעה ימים בחולות עם אותם תחתונים גורמים לאמבטייה הכי פשוטה להיראות כמו מקווה המלך)

אני רוצה לסיים את הפוסט הקצר הזה בציטוט. אני לא יודע מהיכן הוא לקוח אבל הוא מלווה אותי כל הזמן.

"מסע מוצלח לא מסתיים לעולם, 

הקילומטרים כן.

אך הזמן נשאר חקוק בתוכך.

הופך לחלק ממך.

בסוף המסע אינני מרגיש מנצח,

אלא יותר אסיר תודה

כאילו שהדרך עברה בתוכי

ולא אני בתוכה"

לילה טוב

זהו עכשיו זה רשמי יום האהבה כמעט נגמר.

לא היו יותר מידי הפתעות חוץ מהתפתחויות רצויות ברומנטיקה (ואני עדיין מחזיק אצבעות שזה יצליח)

אבל היה יום חלק (לא ברצינות ירד מלא גשם כל הזמן אנשים החליקו)

הייתה לכם פעם את התחושה הזאת שמישהו עוקב אחריכם?

כל היום הסתובבתי משום מה עם התחושה הזאת... נו טוב זה בטח שוב הפראנויה שלי... or is it?

הייתי מאושר היום בכללי. כל הזמן היה לי שיר בראש טוב כמה שירים שהתחברו למשהו מוזר (לכו תנסו לחבר בין קלאסי רוק פופ ופזמון של איזשהו שיר שקלטת ברדיו בדרך לבית הספר)

בא לי דייסה...(זה בסדר אני סתם חושב בקול רם כרגע)

טוב זה הכל להפעם... בא לי לכתוב שיר.. מחר נפרסם.

לילה טוב

or is it?

גם ביום גשום תמצא פינה חמה  (ותחשבו על זה)