מיומנו של סמוראי

[עבודה זה מעייף...

למרות שהיום היה נחמד הילדים לא היו כאלו גרועים.

חזרתי הביתה התקלחתי ופשוט נרדמתי עם הספר של הארי פוטר על הראש (כן אני קורא את הספר הזה...)

הייתי ממש עייף.

בכל מקרה אין לי משהו יותר מידי חשוב לכתוב כרגע אז אני אענג אותכם עם קליפ:

עדכון: מקווה שהצלחתי לסדר את היו טיוב פה בכל מקרה הנה הקישור הישיר:

http://www.youtube.com/watch?v=2nIlFsERnmk

שיר שכתבתי היום אני מאוד מזדהה איתו מקווה שגם אתם (מצטער על השעה) ואין כותרת לשיר

היינו שלושה בתוך הערוגה.

שלושה פרחים צחורים.

עם כתר זהוב לאות הערכה.

להציג אותנו הנרקיסים.

היינו שלושה גדלנו ביחד.

בסתיו בחורף ובאביב.

כאשר בא הקיץ חיכינו בלי פחד.

להיקטף על ידי אוהב חביב.

וליום שאליו ביחד חיכנו.

הגיע התחיל ברגע הנכסף.

אולי את האושר אתם לא תבינו.

ברגע שאחד מאיתנו נקטף.

הראשון עם הנץ החמה נקטף.

על ידי ילד צעיר.

חברנו הוותיק מיד הוא נחטף.

לילדה שגרה בעיר.

וכך נשארנו שניניו בערוגה.

מחכים כל אחד לתורו.

לבקש מאותו אדם תודה.

על זה שבחר אותו.

חברי השני נלקח הוא מביתו.

בחצות היום על ידי עלם נאה

הגיש את חברי אל אהובתו

כמה שהיה הוא גאה

והנני נשארתי בערוגה לבדי

בכלא  של חול ועפר

תוהה בליבי מתי ייקחו כבר אותי

 הערוגה כזיכרון עבר

ואז הגיע הרגע עם בוא השקיעה

שבו בא אדם נעים

עם שער כה לבן ומקל הליכה

שעצר מולי לכמה רגעים

לקחתני בעדינות עם חלק מביתי

להציגני לבחירת ליבו

בביתם ביחד שתלו הם אותי

לראות את נצחיות אהבתו

אין לי שמץ של מושג מאיפה הוצאתי את השיר הזה.. המילים פשוט זרמו יש לזה איזשהי משמעות.

מי שמוצא אותה מקבל 10 נקודות.

תהנו

שקיעת החמה

שקיעת החמה בצבעי הזהב והאודם.

אור אחרון לפני החשכה.

תחושה כהה שאני מכיר כבר מקודם.

חובטת בי על פני האדמה.

והשמש צונחת במלוא הדרה.

לופתת בקצה האצבעות.

מנסה לא לאבד את כס מלכותה.

רוצה להאיר רק עוד כמה דקות.

אך קרב זה הוכרע עוד משחר הזמן.

אבל עדיין מנסה היא להילחם.

אך כבודו הסהר החיוור הסהר הלבן.

מזמן את משכנו הוא מיקם.

יש עוד תקווה ילדי הקט.

 יש עוד תקווה אל תירא.

בשקט בשקט ולאט לאט.

תבוא הנץ החמה.