אני מחכה בקוצר סבלנות שמשבר גיל ה50 הזה יחלוף לו,בכל זאת,הוא כבר בן 51.אולי אז הוא יפסיק לחשוב בצורת ה"עוד לא קם האדם שישנה אותי."

צורת חשיבה מעוותת וחסרת תועלת בעליל.

ומתי,הו מתי,הוא יבין שבדרך הזו שהוא הולך הוא יאבד את אמא שלי,אם לא איבד אותה עד עכשיו..וזהו אובדן עצום.

בכל מקרה,כל המצב בבית,ובכלל בכל מה שקורה סביבי מחזק את הרצון שלי להתרחק כמה שיותר מהמין הגברי.

אולי תיאור אכזבתי מהמין הגברי הוא קצת קיצוני,ובהתאם לתקוותי האחרונה יש את האפשרות שאני סתם מכלילה,הלוואי..בכל מקרה,זו ההרגשה הכללית בימים אלו-שבאיזשהו שלב-אתם פשוט נדפקים חבר'ה.

אני מאוד מצטערת לומר את זה,אבל נכון לעכשיו אמוני במין הגברי שואף לאפס,ולפי מבט עיני הם קופים,שכמו קופים-ישנם חכמים יותר וישנם חכמים פחות.אבל בסופו של דבר,כולם קופים.והבבונים הם זן נוראי.

אבל אל תחשבו שאני משלה את עצמי,

קרוב לוודאי שאני אתאהב בקוף.אני מקווה רק שהוא יהיה שווה טיסה לירח לפחות..

[ואם איזה גברבר קורא את זה,זהו פוסט תיסכול,לא פוסט נאצה..אנא קבל תסכולי [מי יתן וניתן לקרוא לו-ריגעי] בהבנה,ונסה להוכיח אחרת.]

חוץ מזה,יהיה בסדר,שביזות מוזרה של תסמונת טרום וסתית,אמי ווינהאוס וארקטיק מאנקיז עוזרים.

"..myyyy tears dry on their owwwnnn"

איבחון מהיר- מחסור בריגושים.