מדהים כמה שהבלוג הזה עתיק. מרוב פייסבוק, טוויטר ושאר חברתיות הוא נזנח. לא נורא, יתוקן. 

מצאתי עבודה חדשה, כל כך שונה מאורנג'. אין לקוחות צורחים וישראלים שמרגישים שמגיע להם הכל. אני רק פקידת קבלה שפעם בשעה יש לה קצת עבודה. וו-הו, יחי המינימליזם העבודתי.
כחלק מזה, הרשו לי לומר לכם שלסינים יש מבטא איום ונורא ולחלוטין לא מובן (יותר משל הודים, וזה לא הולך ברגל).

אחרי 4 שנים, ייתכן, רק ייתכן, שיש לי קצת שקט חמוד בגזרה הרומנטית. נחת.

 למי שצופה בGirls המצוינת של HBO, שושנה שפירו היא הנפש התאומה שלי. 

הסתכלתי כהרגלי בקודש פעם בשנה, בהסטוריה של הבלוג. הייתי טינאייג'רית מטרידה ביותר. לא ייתכן שיצאתי כזאת נורמלית מהמפלצתון שהלך פה לפני 7 שנים. גם, נורמלית זה לחלוטין (ע"ר).

באוקטובר מתחילה תואר ראשון. ממשל. אסטרטגיה וקבלת החלטות. בינתחומי. ולפי הסטטוסים של קץ הימים-תקופת מבחנים בפייסבוק, לא מצפים לי תותים ושמנת שם, באקדמיה. שוין. לפחות חברתית, יהיה נחמד להרחיב קצת אופקים.

Anna out.