For what i'm living?

אז ככה..אני כל הזמן מקבלת עצות מאנשים שאני בכלל לא רוצה לקבל מהם עצות כי בגללם המצב שלי הוא כזה:אני בדיכאון,יש לי פיצול אישייות,המצב רוח שלי משתנה כל דקה,אני סובלת מכאבי ראש,יש לי לחץ-בחברה,כל יום מישהו יורד עליי\מנסה להעליב אותי,חברים שלי-החברים הכי טובים שלי לא מקבלים אותי איך שאני-איך שאני מתלבשת,מדברת,חושבת.
אנשים לפעמים לא מבינים אותי בשום צורה ואני לא יכולה להסביר להם מה לא בסדר איתי.
יש לי כל כך הרבה דברים לחלוק,לספר,ואף פעם לא מבינים אותי-בשום צורה.
אני כבר לא יודעת איך לדבר עם החברים הכי טובים שלי כדי שהם לא יעשו לי פרצופים או ידברו עליי מאחורי הגב.
אולי אני לא תמיד נמצאת איתם או מדברת איתם הרבה אבל זה בגלל שאני מרגישה שהם מתיחסים אלי כאילו אני לא חברה שלהם,אני מרגישה בצד כל הזמן לא קשורה לחיים,הם אף פעם לא מבינים את הבדיחות שלי,צוחקים עליי-תמיד..
והחיים הפרטיים שלי,שאני לא אתחיל לספר עלייהם-כי יותר מידי אנשים נכנסים לי לבלוג.
ואפילו אני לא יכולה לדבר עלייהם עם החברים שלי [חוץ מולרי כמובן-לוב יו],כי אני לא מרגישה שאני יכולה לספר להם את כל מה שאני רוצה לספר להם.ולא נראה לי שהביטחון הזה יגיע.
אני לא יכולה לסבול את זה יותר!
הבן אדם היחיד שאני באמת יכולה לספר הכל הכל הכל רחוק במרחקי אלפי קילומטרים וולרי.
ועצוב לי שאני רואה אותו פעם בכמה חודשים-למרות שציפיתי לראות אות הרבה יותר.
ולמרות הכל-אני עוד חייה....
-

אתמול אני ולרי בר ושחף הלכנו לקפה הילל, יאמיי!!!
אבל סתכלו מעשינו בסוף...