For what i'm living?
רק לסתומים יש תיאור בלוג... :) |
| 7/2008
פוסט פריקה.
רעשים שקטים,ככה היינו גם אנחנו.
רעשים שקטים..
עוד שבועיים זה קורה,לא יהייה יותר את לידור ועומרי,המדריכים האלה..שאני איתם כמעט כל יום.
אלה שתמיד תמיד מקשיבים ועוזרים ומתעניינים וכמובן אוהבים..
ת'אמת אני בדיוק שומעת את השיר של לידור, מאז שמצאתי אותו-פשוט לא נמאס לי לשמוע אותו.
לדעת שגם כשהם לא יהייו, יהייו את המילים\מישפטים החכמות האלה שלידור אומר.
וכשאני אהייה עצובה אני אשמע את השיר ואתאר שהוא שר את זה לי,ואז אני אזכר בכל הדברים שעברנו.
אני לא יכולה להחזיק את זה יותר בפנים. ואני לא בנאדם שבוכה. אבל-אני כל כך קשורה,אני כל כך אוהבת,
אני כל כך לא יכולה בלעדיהם.
רוצה ליהיות האויר שאת נושמת כל היוום
רוצה ליות השמיכה שמחממת המראה שמזכירה לך כמה שאת מהממת
הליטופים בלילות קרים שאת עוברת כל היום...
ההגיון שבי היה כבר נעלם..
והצליל של הגיטרה כמעט גם הוא נדם,
רעשים שקטים, ככה היינו גם אנחנו
ואת לא תדעי לעולם..לעולם..
התחלתי לרשום להם היום מכתב פרידה,והוא הולך ככה:
"ללידור ועומרי:
אז ככה..."
ומפה לא יכולתי להמשיך,נתקעתי..אין לי מילים לתאר את כל מה שאני רוצה להגיד להם...
אני לא יכולה פשוט ולא לבכות,במחשבה שמעוד שבועיים לא יהייו את הצחוקים,את ההצקות,את העצבים [לפעמים]
את הפרצופים האלה,שתמיד עושים לי טוב בכל מצב..
ואני יודעת שלא יהייה להם זמן להתקשר,וליהיות איתנו בקשר..
אני פשוט יודעת..
ומשפט אחד לא יוצא לי מהראש שלידור אומר אחרי שצעקתי עליו:
"אני פשוט לא רוצה להפרד מכם"..
נשאר לנו ליהייות ביחד בסביבות ה5 ימים...וגם לא.
מחר הם טסים לבודרום אחרי זה יש את מסיבת הפרידה בין 4 ל6
אחרי זה יש להם סמינר עד ה26 וב27 הם קמים בבוקר לנסוע לחווה.
ועוד משהו שלא יוצאת לי מהראש שלידור רשם במקושרים...שכבר רשמתי בפוסט הקודם:
"חמישה דברים שאני לא יכול בלעדיהם:חברים,התנועה,קוקה קולה,חניכים שלי,רשיון"
אתם לא מבינים!
אני אוהבת אתכם.3>
ולהגיד לכם את האמת,אני קצת [הרבה] בוכה עכשיו...משו שכמעט לא קורה.
אני [ונראה לי כל הקבוצה] נעשה הכל בשביל שהמסיבת פרידה תיהייה הכי מדהימה והכי מרגשת בעולם.
אני לא יכולה בלעדיכם.
3>
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
