For what i'm living?
רק לסתומים יש תיאור בלוג... :) |
| 9/2008
כל כך הרבה אנשים... :(
אני מתגעגעת לכל כך הרבה אנשים...
אנשים שפשוט חסרים לי ביום יום...
שקשה לי בלעדיהם,שהאי נוחכות שלהם בחיים שלי פוגע בי..
לידור,אני פשוט לא יכולה בלי הבנאדם הזה.כל יום אני חושבת עד כמה הוא חסר לי,
בקבוצה ובחיים...ואני יודעת שהוא עסוק ולא אוכל לדבר איתו כל ה-כל.. :(
הספקתי לדבר איתו רק על המדריכה שאני פשוט לא יכולה לסבול ועל מה שהיא עושה..
ולספר לו שאני סובלת פה,בלי ההרמוניה שהוא הפיץ.
שבלעדיו ובלי העזרה שלו הקבוצה פשוט לא קיימת בשבילי...
וגורמת לי לעשות את מה שאולי אני יעשה...[בעצם בגלל מה שהם עשו]
גד,בנאדם שלא ראיתי שנה וחצי שבזמן שדיברתי איתו דרך התיקשורת סיפרתי לו ה-כל.
פשוט כל מה שעבר עליי וכל מה שהרגשתי וכל מה שקרה לי ומה אני ואיך אני והוא אפילו אח גדול כזה בשבילי
שדואג לשלומי ולאיך שאני מרגישה,ממש אח.כי במציאות אין לי אח\אחות לספר לה שתתעניין בי..
ואני פשוט מתגעגעת אליו ולצחוקים שלו ולשטויות שלו ועל כל הדברים שהייתי מתעצבנת מהם..
היום בחלום המוזר שלי,הרגשתי את ידו,ידו המחושפשת זאת שהביא לי יד מאז שהתחלתי ללכת...
סבא,זה שהיה הולך לכל טיול וטיול שהיה לי ביסודי והכיר את כל החברים שלי והיה עם כולם
שכל הילדות היה לוקח אותי לכל מקום ומטייל וקם כל בוקר לארגן אותי לבית ספר.
וזה שאני פשוט לא אשכח אותו בחיים.ההוא עם החיוך התמידי שתמיד הצחיק ושימח אותי.
עד ל-4.11.06 יומיים אחרי היומולדת שלי,אחרי המסיבה שלי,כולם רצו לבית חולים,
מזל שבאתי לראות אותו בבוקר,הייתה לי הרגשה חזרה כאילו אני חייבת לראות אותו.
וכשראיתי אותו הוא ישן,ונשם כל כך בכבדות.
סבא,אתה כל כך חסר לי,פה לידי.למרות שאתה תמיד תישאר בליבי,איתי,בכל מקום.
דנה,זאת שגדלתי איתה,זאת שמהגן היינו דבוקות אחת לשניה,זאת שעכשיו בשיקגו-רחוק,חברים חדשים,
סביבה שונה.אני כל כך מתגעגעת לזמנים שהייתי באה אליה כל יום והיינו משתגעות..
למרות שאני מדברת איתה פעם בחודשיים היא ממש חסרה,אני כל כך רוצה לארה"ב
גם לכל המשפחה..
ועוד הרבה אנשים שאני לא רוצה לפרט...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
