לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שחר אדום- סין


בן 32, בוגר תואר בתקשורת. נשוי להדר באושר ואבא לאריאל. בעבר הלא רחוק, עבדתי ככתב פלילי במקומון בדרום. כיום, מתגורר בסין למטרות עבודה.

Avatarכינוי: 

בן: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

3/2009

אם היית זוכה?


מהי המשמעות של להיות עשיר כקורח? כה עשיר, עד כי אין תגית מחיר היכולה למנוע ממך להשיג את מבוקשך. מלך כלכלי ולו כתר ממטבעות, לבוש חליפת שטרות של מאתיים. אם אתה רוצה לדעת איך זה מרגיש, כל שעליך לעשות הוא למלא טופס ורדרד. אתה אפילו לא חייב למלא אותו בעצמך, תמלא אוטומט, כי אם כבר מזל, אז שיהיה עד הסוף. תחושת ה"שווה לנסות" - זה בדיוק מה שהגרלת הלוטו מנסה למכור לציבור. אמנם הסיכוי נמוך, אבל אם תצליח, אז אתה על גג העולם. אף פעם לא האמנתי בהימורים מכל סוג שהוא, אך אין ספק, שזכייה פתאומית בסכום כסף גדול, מככבת בחלק גדול מחלומות הציבור או כמו שניסים סרוסי נהג לשיר: "אשליות, אשליות רבות, אך רובן אינן מתקיימות. שם אולי בחלומות, האשליות היפות מתגשמות."  

 

בעיניי, השאלה העיקרית אינה איך ניתן לזכות או מהי משמעות העושר. שאלת השאלות היא מה יש לעשות עם כזה סכום של כסף. הכל התחיל בשיחתן של הדר ואחותה הקלינית בנוגע להגרלת הלוטו האחרונה. בזמן שהן השתעשעו ברעיון הזכייה, הקלינית ציינה כי היא תשתמש בכספי הזכייה כדי לקנות  את חברתה הטובה שתשב איתה בבתי קפה בזמנה הפנוי. ואז בחצי משפט אמרה להדר, כי אין לה מה לדאוג. אם היא תזכה, אז הדר תהיה מסודרת גם כן.

 

אחרי ארוחת ערב, צפייה ב"אנטומיה של גריי" ומקלחת, המשכנו את שיחת הלוטו.

"בובה, מה היית עושה אם היית זוכה בסכום אסטרונומי בלוטו?" שאלתי.

אחרי שהתעמקה לתוך עצמה, אמרה מבלי להקל ראש בגודל האירוע "קודם כל, הייתי נותנת מעשר לאנשים הזקוקים לזה, והייתי מתעקשת שהכסף לא יגיע למוסדות דת. אחר כך, הייתי קונה בתים לאחים שלי, משלמת את האוברדרפט של ההורים ומוציאה אותם לטיול מפנק סביב העולם, מוציאה את אימא שלך לפנסיה וזהו נראה לי...".

ואת כל זה אמרה בנשימה אחת. לא יכולתי שלא להבחין בחסרונו של האגו. איפה היא בכל הסיפור הזה?

"שמת לב שלא אמרת אפילו פעם אחת אני?" אמרתי בטון שואל.  

היא חייכה ונשכבה על השמיכה כשיובב מתכרבל בקפל שנוצר מליפוף הסדינים את גופה. "מה אני צריכה? עוד קצת כסף לבית, עוד מכונית? יש לי פה את כל מה שאני צריכה." אמרה לתוך האוויר, ומילותיה נותרו שם דקות ארוכות, גם אחרי שכיבינו את האור.  

 

אני מביט בה בזמן שהיא מדברת איתי וחושב עד כמה אני אגואיסט ביחס אליה, ומתבייש לומר שכל מה שעלה לי בראש הוא לבנות חדר כושר פרטי ולדאוג שיהיו שם עשרות בנות בגיל חוקי, ובלבוש ספורט מינימלי, כי הכי כיף להתאמן כשיש אווירה.

 

תמיד אמרתי שיש לה לב גדול כי ההוא למעלה תכנן שזה יספיק לשנינו.  

נכתב על ידי , 26/3/2009 18:33   בקטגוריות אישי, הגיגים פילוסופיים, הומור וסטירה, החיים בסין, המשבר הכלכלי, יובב, משפחה, סין, אופטימי, אהבה ויחסים  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לק.ק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ק.ק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)