שחר אדום- סין

הספר הראשון שקניתי בחיי היה אוסף שיריו של יהודה עמיחי שנקרא בפשטות - "שירים". מאז ומתמיד אהבתי שירה. בעיניי, משמעות השירה היא לחוות את העוצם התיאורי שיש בשילוב מילים בודדות בתמהיל נכון. שירה זה לראות את כוחה של המילה גדל עשרות מונים, רק משום שאחת מני רבות נבחרה בקפידה, ונכתבה על הדף כדי לקלוע להרגשה מסוימת.

בשנים האחרונות, התרחקתי מעט מכתיבת שירה והתמקדתי בכתיבת פרוזה, סיפורת ופוסטים. היום נחה על כתפי ציפור שיר קטנה, בשעת בין השמשות הסינית, וכתבתי את השיר הראשון. מיד אחריו החלטתי להוסיף שיר שכתבתי באוגוסט 2004, חודשים ספורים בלבד אחרי שנחתנו בארץ. השיר נכתב בזמן שהבטתי בהדר משוחחת עם חברה משותפת במרפסת דירתי השכורה ומעשנת לה סיגריה בנחת.

אֲנִי אוֹהֵב לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּתוֹךְ בְּרִיכַת הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְּתוּקִים

צוֹלֵל וְנוֹשֵׁם מִתַּחַת לַמַּיִם

שֵׁמוֹת יְשָׁנִים

הַנְּיָרוֹת וְהַפְּתָקִים מִזְּמַן הִצְהִיבוּ

כְּמוֹ הַסַּבְיוֹנִים

מוּל הַחַמָּה

אַךְ שָׁם בְּתוֹךְ הַבְּרִיכָה

כָּל זִכָּרוֹן

חָדָשׁ חָדָשׁ

כְּמוֹ מֵעֲטִיפָה  .

הדר 

עֵינַיִם תְּכוּלוֹת עִם אִישׁוֹן מִתְרַגֵּשׁ,

שְׂפָתַיִם מְכִילוֹת לֶהָבוֹת שֶׁל אֵשׁ.

רִקּוּד שֶׁל אַגָּן מַתְסִיס, מלהטט

חֲצָאִית מִתְנַפְנֶפֶת. 

סִיגַרְיָה נִשְׁעֶנֶת עַל שָׂפָה בְּעַצְלוּת,

שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת אוֹחֲזוֹת בְּקַלּוּת

בְּדָל מְעֻטָּר אֹדֶם שני,

בַּגְרוּת מְעֻצֶּבֶת בִּבְשֵׁלוּת תאנית.

שיער מְלַטֵּף מִסְגֶּרֶת פָּנִים

בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל רָקִיעַ שְׁזוּר כּוֹכָבִים,

בְּחוּשֵׁךְ מָתוֹק אָנוּ מִתְפָּרְקִים

לִרְסִיסִים.

שבת שלום