שחר אדום- סין

שלמה ארצי אומר לי שהיא נכנסה לחייו, ומכווץ לי את הלב, ומזכיר לי נשכחות. "תזמורת של חתונות שרה שיר על מסעות". יום שישי של חו"ל, זה לא יום שישי של קודש. איפה אני ואיפה חוף הים של חדרה. והשמש ששוקעת לתוך יום של מנוחה. במחשבתי, אני שוקע לתוך רגליים שנסגרות עלי כמו צבת. ואחיינים שצוחקים ומצחיקים בבדיחות הדעת יחד עם כוס יין מתוק שורף. "זה מה שנשאר, אני מדליק את האור. אני אומר לעצמי שמחר זה מחר, מחר היא תחזור". ויובב לועס עצם צעצוע, ניביו הקטנים מפוררים את העצם לפירורים קטנים. המחשב מרצד בפלורסנטיות וירטואלית ואולי נלך לבית חב"ד. שם יש אנשים, איך לומר, לא בדיוק כוס התה שלי, והבישול שלי אנין יותר מהעוף, העשוי יתר על המידה, שמיובא משנחאי ומבושל על ידי סיני של שבת. "תרשום, תרשום", "אני אקדח טעון געגועים". תמונות של ירקנים צעקניים בשוק הכרמל המבקשים להיפטר מהסחורה לפני כניסת שבת, ונחלת בנימין מלאה אנשים בצבעים שונים. פה, כולם צהובים, כמו אובך התמיד שנושק לבניינים. כן, "הבטחתי לך לאהוב אותך בכל המקומות".