שחר אדום- סין

שעון היד שלי חדל לעבוד לפני כמה שבועות. נגמרה לו הסוללה ואם אחליף סוללה בכוחות עצמי, אאבד את האחריות ארוכת השנים מטעם החברה. הריק על מפרק ידי השמאלי החל להפריע לי, עד כדי כך שהתחלתי לחפש שעון חלופי במשרד שלנו.

אתמול הדר פנתה אלי בזמן שצעדנו מבית חב"ד לכיוון ביתנו.

"יש לי הפתעה בשבילך", אמרה בחיוך.

"באמת?" שאלתי.

"זה יגיע ביום שלישי, יכול להיות שזה יגיע בשני ליום ההולדת."

"נו, תגלי לי."

"אתה מוכן להפסיק ולהרוס לי הפתעות?" רטנה לעברי

"נו, מאמי. את יודעת שאני אוהב לדעת לפני. מה איכפת לך?" התחננתי.

"טוב, אז אם אתה מתעקש..." אמרה בהטעמה.

"מתעקש, נו..."

"קניתי לך שני שעונים עם גיבורי על חרוטים על הפנים שלהם."

"אבל זה לא של ילדים?" ביררתי.

"ממש לא. שעוני כסף אלגנטים שיש תבליט של הדמות על פני השעון."

ההתלהבות געשה בי ובנקודה זו נפתחה תיבת פנדורה של ניחושים.

"איזה גיבור על? הוא אנושי? עשו עליו סרט? המקור הוא מקומיקס?"

הדר צחקה והתכרבלה לתוך שקע כתפי תוך כדי הליכה. צחוק שמדבר ישר לתוך הילד שבי.

"הוא לא מקומיקס וכן עשו עליו סרט. קניתי לך אחד של גיבור רע ואחד גיבור טוב, כדי שתוכל להחליט מי מהם בא לך להיות בכל יום."

אחרי כמה דקות של ניחושים שגויים ואמירות כמו "כבר אמרתי לך שזה לא באטמן..." מצידה של הדר, התייאשתי חלקית וביקשתי גלגל הצלה.

"תני לי לפחות את האות הראשונה של הגיבור." ביקשתי.

פרצופה העיד כי היא חוככת בדעתה. סנטרה התכווץ מעט וגבה אחת התרוממה. היא הביטה בי תוך האישונים לאמוד את רמת הרצון שלי לגילוי, ולבסוף אמרה:

"הרע מתחיל במ' והטוב בא', עכשיו אתה כבר יודע?"

"כן" צעקתי לאויר.

"אופטימוס פריים ומגהטרון, הרובוטריקים."

"אתה רואה... ככה אתה הורס לי את כל ההפתעות." אמרה וחייכה אלי.

"אבל מותק, עבורי הכיף זה לגלות לפני והרי בסופו של דבר, אני נהנה מהמתנות באותה מידה. מה גם שאת עדיין מצליחה להפתיע אותי, פשוט יום קודם."

טכניקה של אהבה - vi

"האהבה היא עירוי זמן: כששנים שוכבים יחדו

בלילה, הם מתמלאים זמן שאבד להם ביום."

מתוך "שעת חסד", יהודה עמיחי.

הדר גם קנתה לי נטבוק לכבוד יום ההולדת כדי שאוכל לכתוב מכל מקום ובכל מקום.