שחר אדום- סין

האם יש דבר כזה חורף נעים? אני לא בטוח. אך אם יש מקום שנעים לבלות בו את החורף, זה, ללא ספק, לונדון. הקור והלבוש החם הוא חלק מהאווירה האפורה וכבדת המשקל האופפת את העיר העתיקה הזו. נשים צעירות לבושות במיני, אולי מתקיפות את הקור בזוג רגליים מעוצב, ספק רצות, ספק הולכות לרכבת התחתית. אני מוגן בצעיף וכובע, ומעיל צווארון, נושף אדים כמו דרקון עשוי קרח.

מסתכל על הדר כשהיא מתיישבת על ספסל אבן ברחוב הראשי, וחושב לעצמי, באיזו אירוטיות היא מצליחה להדליק סיגריה בצינה הזו. האצבעות הרוטטות על גלגל המצת. פעם, פעמיים אכזב, ופעם אחרונה איתן. הניצוץ הזה שנראה כי הוא מצליח לחמם את כל הגוף כולו. ומשם לכיוון המסבאות בצבעי החום-ירוק, המזמינות אותך פנימה כריהוט ישן בסלון ילדות מוכר. והאלכוהול החם מדליק בפנים מדורה מחוייכת. יד ביד צועדים ברחובות ההומים, שכמו בפקודה שקטים כעת רק בשבילנו. והצינה לא חודרת, היא חולפת מעל ומהצדדים, מזכירה לנו להישאר חמים ולהחזיק ידיים.